רופוס ווינרייט בהופעה: זמר אדיר שהוא גאון אמיתי

הוא זמר וירטואוזי שלא מזייף אפילו לשנייה, מבצע מושלם שפורט על מיתרי הרגש ובעיקר בן אדם אמיתי שמצליח לחבר ולהתחבר עם הקהל. רופוס ווינרייט הקסים אמש את חוות רונית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

הבמה חשוכה לגמרי, מוארת רק בקרני הירח המלא שתלוי מעליה. רופוס ווינרייט עומד במרכזה, בחושך, ומתחיל לשיר, לבד, אקפלה, את Candles, אחד השירים הכי יפים מאלבומו האחרון. אחרי שני בתים מצטרפים אליו הנגנים שלו, גם הם בשירה בלבד. הקהל מביט בהם מהופנט. השיר נגמר לקול תשואות, האור עולה, ואנחנו מגלים את רופוס מחוזק בשישה נגנים ושתי זמרות ליווי.

נדיר שאנחנו זוכים בארץ לשמוע אמנים בשיא כוחם, בדרך כלל הם עוברים כאן בדרכם  למטה או בגיל מאוחר. אבל רופוס ווינרייט מבקר אותנו כחלק מסיבוב עולמי, שגרתי, שבא בעקבות אלבום חדש ויפהפה, Out of the game. קברטי, קצת סבנטיזי ומופק לתפארת על ידי מארק רונסון, האלבום החדש הזה הוא  יצירה נפלאה ממש, ורופוס עומד לשיר לנו אותו במלואו. הוא מקדיש לבן זוגו את Song of you ("זה שיר לארוס שלי", הוא מסביר, "ואני ממש חושב שהגיע הזמן שבישראל גייז יוכלו להתחתן"). הקהל מאוד אוהב את זה.

אהוב יקר, זה בשבילך. רופוס ווינרייט (צילום: מאי קסטלנובו)

הקול שלו הוא כלי מיוחד במינו, יש לו צבע מאוד ייחודי ויוצא דופן. הוא קול גדול וחזק, מאוד מדויק, אבל לא דומה לאף קול אחר שאני מכירה. הוא זמר וירטואוזי שלא מזייף אפילו לשנייה, אפילו מעל להקה גדולה עם סאונד שמן ומצויין. הוא מדבר הרבה בין השירים. חוות רונית היא מקום משונה במקצת להופיע בו, הקהל יושב רחוק מהבמה, ורופוס מנסה לשבור את הקרח: 'אני רק מנסה להיות מצחיק, זה עניין יהודי כזה, לא?'.

אכן משלנו. רופוס ווינרייט (צילום: מאי קסטלנובו)

הכל נשאר במשפחה

שלושה שירים מהרפטואר הותיק יותר משמחים את הקהל, שיש בו הרבה מעריצים ומעריצות. אחר כך רופוס מפנה את הבמה במחווה נוגעת לב לגיטריסט שלו, טדי טומפסון - אמן פולק מעולה בפני עצמו - ולזמרת הליווי קריסטל וורן, שגם היא זמרת עוצרת נשימה. במשפחתיות ראויה לציון שני הזמרים (שמשמשים לסרוגין כלהקות החימום של רופוס) מבצעים כל אחד בתורו שירים של אמא של רופוס, הזמרת קייט מקגריגל, שנפטרה בשנה שעברה. רופוס חוזר, מבצע את שיר הנושא של האלבום, פנינת פופ קצבית מקסימה, ואת 'ג'ריקו' המהפנט. הוא עושה גם שיר של אבא, לודון ווינרייט, עם טומפסון וזמרת הליווי השניה. ההרומוניה המשולשת פשוט מושלמת, והקהל מריע ממש.

משפחה כן בוחרים. רופוס ווינרייט והלהקה (צילום: מאי קסטלנובו)

עכשיו אנחנו בידיים שלו, ורופוס לא עוצר: הוא עושה את הלהיט הכי גדול שלו, Going to town, עובר בין הגיטרה לפסנתר, ועושה את הפנינה האמיתית של הערב, 'מונטוק'. רופוס הפך השנה לאבא לילדה בשם ויוה, שסבא שלה הוא לא אחר מאשר ליאונרד כהן. 'יש לי בת יהודייה, וזה השיר שכתבתי לה'. השיר הזה מביא דמעות לעיני, ואני לא לבד.

אנחנו קוראים לו להדרן ומקבלים חמישה, בהם 'ארט טיצ'ר' האהוב, בביצוע סולו מרטיט, ועוד שיר של אמא, שבסופו הוא ממש משתנק מבכי. הקהל, שבמהלך ההדרנים התקרב ובא לשבת מתחת לבמה, נעמד עכשיו על הרגלים ורוקד. אין לנו ספק שראינו גאון אמיתי. הוא כותב מבריק, מסוגנן ומגוון, הוא מבצע מושלם ומוקפד - אבל הוא בעיקר זמר אדיר, אחד הטובים שראיתי. הוא מופיע גם הערב, ויש לכם הזדמנות לא לפספס אותו. אז אל.

רופוס ווינרייט בהופעה - כל הפרטים

פיס אאוט. רופוס ווינרייט (צילום: מאי קסטלנובו)

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ