אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המחשפות בהופעה: אין תחליף לענבל פרלמוטר

למרות שהאיחוד של המחשפות (הגרסה החדשה של המכשפות) היה מרגש, חסרונה של פרלמוטר היה קריטי, במיוחד לנוכח הביצוע המתאמץ של מלי שלום. מזל שקורין אלאל עלתה לבמה והצליחה לתת תחושה נוסטלגית חיובית ונעימה

תגובות

ענבל פרלמוטר והלהקה שעמדה בראשה היו חתיכת סמל. סמל של תקופה, סמל של נשיות אחרת, סמל של יצירה איכותית, מקורית ולא מתפשרת. בחמש השנים שפעל ההרכב שלהן, המכשפות, הן הספיקו להפוך לאחד השמות הכי מדוברים בעולם הרוק הישראלי דאז, לפני כ-20 שנה. כבר מתחילת דרכה דאגה הלהקה לבעוט במסגרות ובמוסכמות של התרבות הישראלית, והיצירה שלהן כללה לא רק סאונד מקורי ואנרגיה נשית שלא נראתה קודם לכן, אלא גם מילים בוטות ואפלות על מיניות, כשף ואימה. בשיא הצלחתן הגיע אלבומן הראשון, "עד העונג הבא", למעמד של אלבום זהב, ולהיטים כמו "המכשפות" ושיר הנושא טחנו את תחנות הרדיו.» המחשפות בהופעה - כל הפרטיםמותה בטרם עת של פרלמוטר הותיר את מעריציה הרבים בהלם. עד היום, 15 שנה אחרי, היא נמצאת במעמד של גיבורת תרבות בלתי מעורערת. לכן ההחלטה של חברות המכשפות הנותרות, יפעת נץ (בס) ויעל כהן (תופים), לאחד את ההרכב להופעת מחווה עם סולנית וגיטריסטית חדשה, התקבלה בלא מעט גבות מורמות.מופעי איחוד, על אחת כמה וכמה כאלה שקורים ללא חלק מהחברים המקוריים, הם משהו שאני תמיד אמביוולנטי לגביו – מצד אחד הרצון העז לשוב ולשמוע את הקלאסיקות של ההרכב, מצד שני החשש שזקנתם של החברים תבייש את נעוריהם. כשמוסיפים למשוואה הזאת פרונטוומן חדשה, החשש לפגיעה במעמד היצירה המקורית הופך למוחשי הרבה יותר.ביצוע תאטרלי ולא נאמן למקור. מלי שלום (צילום: נועה מגר) עם אותה תחושה הגעתי לבארבי אתמול בערב. מצד אחד מתרגש לראות את נץ וכהן על הבמה, ומצד שני חושש מהשילוב של מלי שלום (שירה) וליעד שר (גיטרה) בתפקיד פרלמוטר. בעוד שר, סולנית ליידי D, הייתה שיבוט טבעי, הבחירה בדמותה הצבעונית של שלום, אקס כוכב נולד, להיכנס לנעליה של ענבל הייתה קצת תמוהה וקצת מעוררת חשש.כשהמופע התחיל, עם ליין הבס המוכר והגיטרה הצעקנית של "המכשפות", היה נדמה לרגע שחזרנו לניינטיז. יפעת נץ (מרשימה!) עם ז'קט חליפה ואותו מבט קשוח שלא השתנה ב-25 שנים שעברו, יעל כהן (מצויינת!) עדיין עם אותן תוספות לשיער בצבעים ולהטוטי מקלות, וגם ליעד שר, עם הרבה דיסטורשן ועמידה בטוחה של רוקרית אמיתית השתלבה שם מצויין. אבל אז הופיעה שלום, מפזזת ומקפצת בשמלת פייטים אדומה והחזירה אותנו למציאות. פה לא 1994. במקום ההגשה האפלה והמסתורית של המכשפות, קיבלנו גרסת סול\פופ להמנון המוכר, והתוצאה הייתה פחות או יותר גרסת כוכב נולד למכשפות. גם לקראת סוף המופע, כשהגיע תורו של ההמנון השני – "עד העונג הבא", גרזן החידוש לא פסח עליו, וכל המתח המתפרץ שעשה את השיר הזה ללהיט, נזרק החוצה לטובת גרסה מסיבתית, שטוחה ומשעממת.הכל הסתדר כשקורין אלאל עלתה לבמה. המחשפות (צילום: נועה מגר) אבל לא הכל נשמע ככה. במהלך ההופעה נכנס ההרכב לרצף של שלושה שירים שבהם התנתקה שלום מהטריקים הקוליים ומשחקי הצליל שאיתם פתחה, והתחברה לאותו מסתורין ממכר שהפך את המכשפות למה שהיו. השיא של הרצף הזה היה השיר "מתח מיני", בו הפליאה שלום לתת גרסה שהצליחה מחד לשמר את האווירה הפרלמוטרית ומאידך להכניס מעין נופך סקסי, חצוף ומרענן לשיר. לגמרי הפרשנות הייחודית המצופה ממנה.עדיין עם אותן תוספות לשיער בצבעים ולהטוטי מקלות. יעל כהן (צילום: נועה מגר) עוד רגע מצויין היה האירוח של קורין אלאל, מי שמתחילת הדרך הייתה "מנטורית" של ההרכב. אלאל עבדה עם הלהקה עוד מהקלטת אלבומה הראשון, ואחר כך הרבתה לשתף פעולה עם פרלמוטר. יש הרבה דמיון בקול ובצורת השירה בין אלאל לפרלמוטר, וכשהיא עלתה לבמה והצטרפה לשלום ולבנות ב"זהירות מהמרווח", משהו שם התחבר. האנרגיות בין רגע קפצו, הקהל השתלהב, והלהקה נראתה פתאום שלמה יותר ונכונה יותר. אולי היה צריך להביא אותה כסולנית.המבט הקשוח לא השתנה. יפעת נץ (צילום: נועה מגר) גם בקטעים נוספים במופע כמו "להתעורר בבוקר ולשנוא את עצמך" המקפיץ או "ביער" האפל, הצליח ההרכב החדש לעמוד ברף הציפיות, ונתן גרסאות משכנעות שהלהיבו את הקהל. אבל הרבה מהזמן שלום פשוט לא נראתה שייכת על הבמה. שלא תטעו, מהגברת נשפכים דליים של כריזמה בימתית ויש לה קול טוב שיכול להתאים לסגנונות אחרים, אבל בין שלושת הרוקריות הקשוחות והמבוגרות, השואו התיאטרלי והמוחצן שלה פשוט הרגיש לא במקום. גם סגנון השירה, תנועות הידיים ותנועות הגוף (קפצוצים וענטוזים! במכשפות!), לא היו שייכים לעולם התוכן של המוזיקה, המילים והמורשת של המכשפות. זה בא לידי ביטוי במיוחד בשיר חדש שחשף ההרכב בהדרן, שפרט לכמה מעברי תופים מאוד מזוהים, היה בקלות יכול להיות ביצוע של כל בוגר כוכב נולד. לטעמי, היה צריך לנסות ולהישאר קרובים יותר למקור, אם לא בבחירת הסולנית, לפחות בצורת ההגשה שלה. בסופו של דבר, למרות התסכול מחלק מהקטעים, הקהל נראה מרוצה ונלהב לאורך רוב האירוע, וללא ספק היה כיף לשמוע את פצצות הרוק של המכשפות יחד עם מיטב נציגות הקהילה הלסבית התל אביבית. רק חבל שאי אפשר היה להביא גם את פרלמוטר. אולי אחרי שראינו את טופאק משתולל על במת קואצ'לה, הכל אפשרי.

כתבות שאולי פספסתם

*#