אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מירי מסיקה בהופעה: הרבה ברדק וחוסר סדר

במופע שלה מירי מסיקה היא ברברה סטרייסנד, היא זמרת ברים אפלה, היא אום כולתום ואפילו נסיכה קסומה. אז איפה מירי מסיקה בכל הסיפור הזה?

תגובות
מנחה נופה

באחד המעברונים הרבים שהיו במופע השקת אלבומה החמישי, סיפרה מירי מסיקה שאחת הגיבורות שלה היא ברברה סטרייסנד. ומתישהו, אחרי שנים רבות, הגשימה את חלומה ונסעה לראות את הדיווה מופיעה. היא סיפרה בהתרגשות איך שהבמה של סטרייסנד הייתה רצופה בבימות קטנות ונסתרות שצצו בכל פעם שרצתה ללגום מים, או תה צמחים. בעודה חוזה באלילה שלה על הבמה, פינטזה מסיקה על כך שיום אחד גם היא תהיה כוכבת גדולה, וגם אצלה יהיו בימות נסתרות שצצות בכל פעם שהיא רוצה משהו. ההבדל היחיד, כך העידה על עצמה, הוא שבמקום תה צמחים תהיה שווארמה. הסיפור הזה, קומי וחינני ככל שיהיה, לוכד בתוכו את סיפור ההופעה כולה. רצתה תה צמחים אלגנטי ומחויט, קיבלה שווארמה ישראלית נוטפת שמן שעושה בלאגן בבטן.

» מירי מסיקה בהופעה - כל הפרטים
» איך האלבום החדש של מסיקה?

מנחה נופה

מסיקה כבר מזמן שוכנת בשקט בלב הקונצנזוס הישראלי, עוד לפני שכיכבה בפריים טיים של ערוץ 2 במדורת השבט הגדולה, הלא היא כוכב נולד. נורא קל ונוח לשפוט אותה, בעיקר מעמדת המבקר האליטיסט שמחפש מוזיקת שוליים מחדשת ומעניינת, אבל מצד שני גם נורא קל להבין מדוע היא כל כך נאהבת ומחובקת על ידי הזרם המרכזי של המוזיקה הישראלית. לפני הכל, והכי חשוב, יש לה קול ענק. באמת. מדובר בזמרת עם ריאות, ברוך השם, שיכולה להמשיך לשלוף עוד ועוד עוצמות מהמחסן, ולרוץ בלי הכרה על מנעד הצלילים הרחב שלה. בשביל זה רוכשים את התקליטים שלה בהמונים, ובשביל זה מגיעים להופעות. הבעיה המרכזית במופע החדש היא שהוא לא באמת מספק את הצורך הזה.

קטן, חלש ולא מסודר

מנחה נופה

הערב התחיל בכיוון הנכון כש"מלך" הלהיטי הרעיד את האנגר 11 ופצח בשירה בציבור הצפויה. אבל אז הגיעה התפנית, וכבר בשיר השלישי ירד הקצב והאווירה כולה השתנתה. שירים כמו "לרגע נדמה" ו"לא שם" הרכיבו רצף של ביצועים מאופקים למדי, מתיימרים להציג דמות של זמרת ברים חשוכים ומעושנים, יומרה בעייתית כשאת מופיעה בהאנגר מול 2000 צופים. אפילו להיטים יותר מוכרים ומוצלחים כמו "מאמי" לא סחבו למעלה, משימה שנדמית כבלתי אפשרית כשעוטפים אותם מכל הכיוונים בביצועים מוחלשים וקטנים. אחת מנקודות האור היחידות בחלק הראשון של המופע הייתה גרסת כיסוי ל"שיר לשירה" של קורין אלאל, בו טיפלה מסיקה בעדינות ונתנה את ההרגשה כאילו היה שלה מאז ומעולם.

בהמשך הצטרף האורח המיוחד של הערב, רמי קליינשטיין, שעלה לשני ביצועים בלבד, פלוס אחד לקראת הסוף. השניים ביצעו ביחד את "כמו נוצה" של קליינשטיין, גם במקרה הזה הבחירה הייתה נכונה, והוא התאים מאוד למידותיה. עוד לפני שהספקנו להרגיש אותו על הבמה, ירד קליינשטיין ושוב השתנתה האווירה לחלוטין, וזרקה את הקהל למחוזות אחרים. "יום ראשון" קיבל עיבוד ג'אזי אפלולי, ובניגוד לשאר השירים לאורך הערב, היה מאוד מדויק ולא הרגיש מאולץ. אחריו הגיע עוד להיט ענק, "עכשיו אתה חוזר בחזרה", שלא יכול להיכשל. ואם כאן חשבנו שסוף סוף נוצר רצף הגיוני שיעיף את הגג ונגיע לקליימקס המיוחל, הגיע ביצוע מעניין ל"אינתה עומרי" של אום כולתום. חייבים להוריד את הכובע, הביצוע היה מאוד מרשים מבחינה מוזיקלית, עם עיבוד רוקיסטי משובח, ושליטה ווקאלית מהממת של מסיקה. רק חבל שכמו רוב המופע, הוא לא שובץ נכון ברצף השירים, והרגיש מעט תקוע ולא רלוונטי.

בסופו של עניין, לאחר שעה וחצי של זיגזגים, נוצר רצף זורם של להיטים מקפיצים שמחצינים את הקול הגדול שכולם הגיעו לשמוע. "באה אליכם" המוכר ואחריו "שלום לאמונות" הקימו את הצופים ממקומם הרדום וסוף סוף התחילה המסיבה. מעבר לכך שהקהל הרגיש בבית והיה מאושר מכך שקיבל את מסיקה שהוא כה אוהב, גם היא פתאום נראתה משוחררת ומחויכת, מקפצת מצד לצד ומפלרטטת עם כולם. בשיא הטירוף חוזר קליינשטיין לעוד ביצוע אחד, ובחירה נכונה של "אש על הפנים" מאפשרת להמשיך את המסיבה, שמסתיימת עם "נובמבר" ממנו יורדת מסיקה להפסקה קצרה לפני ההדרן.

מי את מירי מסיקה?

לאורך כל הערב מסיקה לובשת על עצמה לא מעט דמויות. הילדה המתוקה והחולמנית שלובשת שמלה יפה וחולמת להיות נסיכה ולהתחתן עם אביר. ברברה סטרייסנד שמככבת על הבימות הכי גדולות ובנקישת אצבע יכולה לגרום לבקבוק מים להתרומם מהרצפה. אום כולתום שסוחבת יצירות מופתיות של דקות ארוכות ושולטת בקול שלה ובעזרתו בקהל, מבלי לזוז מילימטר מהסטנד. זמרת ג'אז בבר אפלולי באיזה מרתף בניו יורק. כל כך הרבה דמויות חלפו על פנינו לאורך הערב, עד שכמעט ושכחנו מי זאת מירי מסיקה שכל כך קל לאהוב.

המופע החדש לא מגובש מספיק, הוא מתפזר ליותר מידי כיוונים, מנסה לתפוס הרבה מעבר ליכולת של אמן אחד. ומה שמתקבל בסופו של עניין הוא ברדק וחוסר סדר, דיסוננס קיצוני בין הקו האמנותי לציפיות הקהל. אולי אחרי חמישה אלבומים הגיע הזמן שמירי מסיקה תתרכז בלהיות מירי מסיקה. אחת היחידות בארץ שיודעת להטריף קהל, לתת שואו גרנדיוזי באמת, להעלות מופע יציב ואנרגטי, להתחיל חזק ורק להגביר את העוצמה.

כתבות שאולי פספסתם

*#