שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

רביד כחלני ודודו טסה בפסטיבל התמר: גרוב אתני במיטבו

סער גמזו, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סער גמזו, עכבר העיר

שיחה קצרה עם המנהל האמנותי של פסטיבל התמר כמה דקות לפני פתיחת הערב גילתה שהערב הזה הוא הבייבי האמיתי שלו ושל הפסטיבל. אם יהודית רביץ ושלום חנוך שהופיעו שלשום הם הימור בטוח, וסחרוף ובנאי שיופיעו היום הם לא הימור בכלל, המופע המשולש שעלה אתמול הוא סוג של מבחן. נקודת הפתיחה נראית מבטיחה ביותר – האתר יפהפה, הארגון מדהים, המחירים בדוכנים סבירים והקהל נראה מאד בעניין. אפשר לגשת למנה העיקרית. פסטיבל התמר 2011 - לרשימת המופעים ולכל הביקורותיהודית רביץ ושלום חנוך: הגיטרה לא מזדקנת

ג'יימס בראון תימני רביד כחלני, שפתח את הערב נתן את ההופעה המשכנעת ביותר. בדיעבד, נדמה שזו הייתה צריכה להיות ההופעה שסוגרת את הערב. ההרכב יוצא הדופן שלו מביא איתו בשורה מוזיקלית עדכנית, אבל ספוגה ביסודות מסורתיים עם גוון תימני. כחלני עצמו הוא מעין גילום תימני של ג'יימס בראון. תנועות הריקוד, האקסטזה, הנוכחות הבימתית. אפילו ההברות שממולמלות בין מילות השיר מזכירות את מלך הפאנק. גם את מטען הגרוב המודגש מביא כחלני מבראון. מרעישים את המדבר. כחלני, טסה ופארוק:צילום: גיל רוביועומר אביטל, שאחראי גם על העיבודים, וצמד הפרקשניסטים הם החלק הבולט בהרכב. לצידם נמצאת גם חטיבת נשפנים מעולה וגם צ'לו (הילה אפשטיין) ו-ויולה (גליה חי) שמביאים טוויסט מרתק לעלילה. לראות את הימן בלוז בהופעה זה לקבל הסבר מעולה להצלחה העולמית שלהם. תערובת השפות (תימנית, קריאול, עברית), המפגש המשובח בין גרוב למוזיקה תימנית מסורתית והרכב מהודק ומלא שמחה מראים שגם למוזיקה מהעבר יש עתיד מסקרן.גם לעבר יש עתיד. רביד כחלני בפסטיבל התמר (צילום: גיל רוביו)טיסה בשמי תימן

אחריהם עלו לבמה דודו טסה וההרכב שלו. טסה שחרר לפני חודשים ספורים אלבום משירי דאוד וסאלח אל-כוויתי (סבו ואחי סבו) אבל אלה לא החומרים הדומיננטיים בהופעה. טסה בוחר להביא לקהל בנחל זוהר דווקא את הלהיטים המוכרים והמוקדמים יותר שלו. הם נשמעים נפלא ובקהל נרשמת התלהבות, אבל זה מרגיש זר. המקום, האירוע והרכב ההופעות של הערב מבקשים ממנו לייצג את הפולקלור העירקי, אבל הוא בוחר שלא. את הקריצה השורשית קיבלנו כששלמה בר עלה להתארח. יחד הם ביצעו שני שירים של הברירה הטבעית (“תפילה" ו"אצלנו בכפר טודרא"), שלא הרשימו באופן יוצא דופן. בלטו בהרכב קרן טפרברג (תופים) ואמיר אלאייב (קאנון) עם המון נשמה, דיוק וחיוך. ברור לחלוטין שטסה ביסס לעצמו מעמד מוצק ברוק המקומי וצבר קהל אדוק שעוקב אחריו. בשלב הזה הוא צריך להרגיש מספיק בטוח לקחת אותם למסע שאליו יצא בעקבות המוזיקה של סבו. ההצלחה של כחלני היא עדות חיה לכך.דווקא המוכר מרגיש זר. דודו טסה ושלמה בר בפסטיבל התמר (צילום: גיל רוביו)

הקהל שנשאר (הייתה נטישה המונית כשטסה ירד מהבמה) זכה לקבל מעומאר פארוק וההרכב שלו מעין שיר ערש טורקי. בחירות השירים היו תמוהות, קטעי המעבר שנשענו על פילוסופיות סופיות הרגישו מעט נדושים והאווירה על הבמה נראתה ברוב הזמן מנומנמת. היעדר התנופה וההתלהבות כיסו לחלוטין על להקה מקצועית, משויפת, מנוסה ובעלת רקורד מרשים. גם היעדרו של הקונטרבס מהבמה גרע מהתוצר הכללי. סבל מקהל מנומנם. פארוק בפסטיבל התמר (צילום: גיל רוביו)רואים את היער לפני סיום, כמהה מילים על עוד שחקן משמעותי – הקהל. המון קרחות נראו אתמול בהופעה. היציע היה ריק כמעט לחלוטין ואזור העמידה אוכלס בעיקר בכאלו שרבצו על ספות הקש שהניחה ההפקה. יכול מאד להיות שהדלילות הזו מול הבמה תגרום למארגנים בשנה הבאה לחשוב פעמיים על קיום הופעות מהסוג הזה. בהתחשב בשמות שמגיעים לאירועים האלו ובצוהר שהם פותחים לעולמות מוזיקליים מרהיבים, המפסידים העיקריים הם אלה שנשארו בבית.פסטיבל התמר 2011 - לרשימת המופעים ולכל הביקורות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ