בא בלילה: השעטנז של לוס כפרוס

התערובת הנוכחית שמה דגש גדול יותר על רגאיי, דאב , וכל מה שבאמצע. השירה מערבת שפות. את זה עשו גם קודם, ועכשיו הם עושים כמכונה משומנת היטב

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

נפתח בבדיחה. שואלים עולה חדש מרוסיה: "מה שלומך?"; הוא עונה: "מילה אחת טוב, ובשתי מילים לא טוב".

במוצאי שבת תל אביבי של יום סתיו קיצי נאה, השיקו לוס כפרוס בבארבי סינגל חדש. השעה 11 בלילה, הדי ג'יי פותח בסט רגאיי/ דאב עמוס באסים. על מסך בצידו השמאלי של האולם מוקרן הקליפ החדש. קוראים לו "עשיר" ("לא רק במובן של כסף, גם במובן הרוחני"), שיתוף פעולה עם דן תורן. מתאבן לקראת אלבום חדש שיקרא "חיים בסרט". מעט מאוד קהל באולם. תחושת ריקנות מעיקה. ובכל זאת, דה שאו מאסט גו און. העיניים מופנות אל עבר הקליפ. חברי הלהקה מתאספים אל הבמה. נגמר הקליפ וההופעה מתחילה.» לוס כפרוס בהופעה - כל הפרטים

11 וחצי. לוס כפרוס עושים את מה שהם יודעים לעשות. שעה ומשהו של הופעה נון סטופ. זה מתחיל לאט ומסתיים במפץ אדיר של אנרגיות. למרות מיעוט הנאספים המסיבה מוצלחת. הם רוקדים וזה יופי. כולם רוקדים. הבמה עמוסה בשבעה כפרוסים שמחים וקופצניים. ואלו שמות: ארקדי יעקובסון - שירה וגיטרה; אנטון קוליאדקו – שירה, גיטרה ומפוחית; אנדרי בר – שירה; זיו טלר – בס; עמית קמינר – תופים; אורי מילשטיין – קלידים; ארתור קרסנובייב – חצוצרה. מה עם הלהיט? לוס כפרוס (צילום: אורית פניני)

שבע שנים ויותר שהם עושים את זה. יש להקות שאתה מצפה שיתחדשו, שישנו משהו. היו לי ציפיות כאלה לפני ההופעה, ויתרתי עליהן אחרי. זה עדיין לא אומר שלוס כפרוס קופאים על שמריהם. יש שירים חדשים, יש מחאה חברתית עכשווית, יש קאבר לפוליקר שלא עשו קודם, יש ניסיונות לחרוג. בקטן. הכוח של כפרוס טמון בשעטנז. את זה הם עושים מצוין. אז כולם כבר יודעים שמדובר בבסיס רוסי על סקא בריטי. אבל לא רק. הסקא של לוס כפרוס עדיין שם אבל כבר פחות. התערובת הנוכחית שמה דגש גדול יותר על רגאיי, דאב , וכל מה שבאמצע. השירה מערבת שפות. את זה עשו גם קודם, ועכשיו הם עושים כמכונה משומנת היטב. אנדרי בר (אם. סי. גודה), אחד משלושת זמרי הלהקה, הוא הבולט שבחבורה. הוא והקסקט. המבטא הרוסי של הזמרים עושה טוב לנשמה. יש גם שיר בספרדית. לטינו/סלסה, זה מוסיף לשמחה העוטפת.

ללוס כפרוס היה להיט אחד גדול, CCCP. הם שמרו אותו לסוף. אני הייתי נותן אותו בהתחלה, אבל הם והקהל מתמוגגים על המוכר מכל, ומסיימים מסיבה  עולצת עם משהו שכולם כבר יודעים לשיר ולצאת איתו החוצה בזמזום.

אז איך היה? "טוב" ובשתי מילים "לא טוב". ולמה? כי הייתי מעוניין שזה יקרה אל מול אולם מפוצץ בקהל, ולא כל כך נעים להופיע אל מול רחבה ריקה למחצה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ