בא בלילה: ערב כפול ורועש עם רם אוריון - ביקורת הופעות - הארץ

בא בלילה: ערב כפול ורועש עם רם אוריון

מי שהיה חבר בכמה מההרכבים החשובים באינדי הישראלי השיק את אלבומו האחרון יחד עם כמה מההרכבים המעניינים ביותר כיום. היה רוקנרול

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מיכאל רורברגר, עכבר העיר

אצל רם אוריון אין דבר כזה "סתם עוד הופעה". הופעה של רם אוריון זה משהו אחר. נתחיל מהלוקיישן. אוריון הופיע בפישקא (עם F). למי שלא יודע (ועושה רושם שרק מעטים יודעים), הפישקא הזה הוא מקום מדליק. הגעתי לשם לראשונה בחיי וכבר הצטערתי שלא הייתי שם קודם. כי הפישקא הזה זועק תרבות, אמנות, כבוד ואסתטיקה. קירות לבנים, גרפיטי, ספריית קיר עמוסה, תערוכת ציורים מרתקת, רצפת פרקט, חצר ענקית, משהו שרק יוצאי הקהילה הרוסית יודעים לתפעל בצורה כל כך מוצלחת. ואכן המקום הזה מוגדר בפיהם של המייסדים כ"קומונה קריאטיבית מולטי תרבותית". כל הכבוד לאוריון ש"גילה" את המקום, אסף את חבריו הטובים והשיק שם את אלבומו החדש "האחרון". ומי היו שם? כולם. כל חברי להקת חיה מילר, כל חברי להקת רוצי בובה, רועי פרייליך של נערות ריינס, אסף גברון (סופר, מוזיקאי ועוד כמה דברים), להקת הקוסטה קפלנ'ס, של קוסטה קפלן מחיה מילר, ואורי ברק הסאונדמן המיתולוגי. » רם אוריון בהופעה - כל הפרטיםמי לא היה? קהל. לא שלא היה, אבל בניגוד לציפיות, הרבה פחות. וזה מוזר, כי אוריון הלך על שתי הופעות לערב, הוסיף הופעה בגלל הצפי לפיצוץ אוכלוסין, ואיכשהו ההמונים לא הגיעו. מי שכן הגיע זכה לחוויה מרתקת, ולא רק בגלל השירים החדשים והטובים, אלא גם בזכות סך כל מה שעבר על אוריון בחייו. ריקושטים לנושאי המגבעת (בלי שיבצע שירים שלהם), בתרי זוזיי, הפה והטלפיים, חומרים מאלבומים ישנים יותר וגרסאות כיסוי לקלפטר ("טירוף במה") ולדה סוניקס (Have Love, Will Travel""(. ההופעה הזו התנהלה כמו שאף הופעה אחרת לא מתנהלת בדרך כלל. קודם כל עלו חיה מילר, ואוריון הצטרף אליהם עם "מהמ" החדש והמדביק, ולעוד כמה שירים. אחר כך הפסקה. הקהל יוצא לחצר. רוצי בובה מתכוננים, מתחילים. הם נפלאים ורועשים. אנרגיות של רוקבילי מטורף, מכאן ועד להודעה חדשה. אוריון מצטרף אליהם עם "הרקטה", קטע אינסטרומנטלי ברוח הסרף. הגיטרות מככבות בגדול. עוד כמה קטעים ושוב הפסקה. ושוב הקהל יוצא לחצר. לרגע אני חושב שזהו זה, אבל אז מגיע סט ארוך נוסף. אוריון זוהר מהנאה, מופיע מעל לשעתיים, מנגן, שר, מזיע ומתרגש לצדם של חבריו לבמה. שר כמו שלא שר אף פעם לפני כן. מי שכן הגיע זכה לחוויה מרתקת. רם אוריון (צילום: אורית פניני)פעם הוא לא ידע לשיר, ועכשיו, הופ, זמר נולד. נכון, לא זמר ענקי, אבל זמר שקל להתחבר אליו ולהעריך את הדרך הארוכה שעבר. והגיטרה? או מיי גוד. אמרו עליו שהוא "גיבור גיטרה". צדקו. לבד וביחד, עם פרייליך ובלעדיו, עם גברון ובלעדיו, קירות קירות של סאונד ורוקנרול בנשמה, וכמה מהשירים שעשו לי תהפוכות במוח בבטן וברגליים. אהבתי את "לא משנה" (להיט על בטוח), את "ניצחון 2.0", ואת "אהובתי בת החלוף" הרגוע. אפשר שאחרים (למשל "מכתש") פחות עשו לי את זה, אבל מה זה משנה, כי מה שקרה שם, קרה בגדול. הרבה מעבר לחוויית הופעה רגילה, זו היתה הופעה מאוד מיוחדת, הופעה של רם אוריון. וכשהכל נגמר התחילה ההופעה השנייה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ