אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בא בלילה: אפרת בן צור חיה את השירים עד הקצה

מופע מלא כוח, אינטימי, אינטליגנטי, חזק וסוחף עם הכוח הבלתי נדלה של שיריה ה"מוזרים" של דיקינסון

תגובות

מעורפל, איכותי, רציני, ילדותי, בוגר, קלאסי, מנותק, מרחף, משייט, מלודי, נעים, קסום, מוזר, מבוהל, פצוע, יפה, מסתורי, חודר, מינימלי, אישי, פסיכולוגי, עצוב, מצחיק, מרגש, היפנוטי, צולל, דרמטי, עדין, מורכב, חולמני, מטורף, רגיש, חושפני, מסתיר, זועק, כואב, חרישי. רשימת מילים. אינוונטר. סך כל סיכום חוויה אישית מהופעה מרתקת, סוחטת וקתרטית. אפרת בן צור מובילה באוזןבר סט שירים, חלקם באנגלית, מתבססים על אלבומה האחרון ("Robin"), שכתבה המשוררת האמריקאית אמילי דיקינסון, חלקם האחר בעברית מתוך שני אלבומיה האחרים ("צוללת" ו"אפרת בן צור"). האוזןבר מלא. קהל איכותי. שורות שורות של כיסאות אל מול במה עמוסת כלים ונגנים ובהם עומר הרשמן (מי שעומד גם מאחורי עיבודי השירים החדשים) על הגיטרה, אסף שתיל על הפסנתר, גיורי פוליטי על התופים וגיא לוי על הקונטרבס, שמחליף הפעם את קרני פוסטל, שבדרך כלל מופיעה עם בן צור ונמצאת כרגע בפריז לצדו של אסף אבידן. ובן צור? זוהרת, נוגה, עומדת עטופה בשחור מלמלות. לפניה על סטנד עץ גבוה מונח האוטוהארפ, מין תשלובת של נבל, סיטאר וקלידים. היא פותחת עם "Remembrance", וממשיכה עם כל השירים האחרים של דיקינסון. ואני נמס. נמס אל מול מופע מלא כוח, מופע אינטימי, אינטליגנטי, חזק וסוחף. ההקשרים שעשיתי בזמנו לדיוויד לינץ', ג'ולי קרוז ואנג'לו באדאלאמנטי עדיין קיימים, רק שהפעם הם מתמוססים אל מול הכוח הבלתי נדלה של שיריה ה"מוזרים" של דיקינסון. מול במה עמוסת כלים ונגנים. בן צור והלהקה (צילום: אורית פניני) והנה בן צור, שרה ברגש, שקועה בשיריה, חיה את השירים עד לקצה, מקריאה את חלקם כבערב משוררים, זועקת את האחרים, מוסיפה מדי פעם פעמון זערורי, ובין לבין גם זורקת צווחות/צרחות קטנות כאלה. חדות כתער, נוגעות בתת המודע. את זה היא עשתה גם קודם, רק שבהקשר של דיקינסון, שאמרו עליה שסבלה ממחלת הנפילה; שהיתה לה מחלת עיניים נוראית; שהיתה שקועה בדיכאון קיומי; הצווחות האלה חודרות עמוק. יושבות נכון על הטקסטים ומשתדכות מצוין לשירים בעברית שבאים בחלקו השני של המופע, כולל "צוללת", כי כולם רוצים לשמוע אותו, "אבוא אליך" ו"כבר הרבה ימים", אולי שיאו המצמרר של המופע, שהביא אותי לצריחת "וואו" משלי. עושה רושם שבן צור מצאה באמילי אליזבת דיקינסון, בת המאה ה־19, את תחנת העגינה לכלל שיריה. עובדה, הוקסמתי.ועוד משהו קטן, בלי קשר ועם קשר: מחירי הבירה. זה מציק לי. אני עצבני. דווקא על הבירה הם התלבשו. תארו לעצמכם רוקנרול בלי בירה. פשוט לא ייתכן כדבר הזה. לא שהבירה היתה זולה קודם לכן, אבל להוסיף מס על הבירה ולהתעלם מהוודקה ההרסנית? מישהו השתגע שם למעלה?

כתבות שאולי פספסתם

*#