אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בא בלילה: הישראליות האלטרנטיבית של האיינג'לסי

תחושה של קומונה מוזיקלית עם דרייב אדיר להעביר לקהל שעה של מוזיקה שלא תישכח גם ימים לאחר ההופעה. מיכאל רורברגר על הופעה של האיינג'לסי

תגובות

איזה יופי של להקה, האיינג'לסי. איזה יופי של שם. מלאכים. כל כך חוץ לארץ, כל כך כאן. שרים באנגלית, אבל הישראליות פורצת להם מכל החורים. להקה יפה. יפה להסתכל עליהם, יפה לשמוע אותם, בכלל יפה להיות בתמונע ולגלות שהאיינג'לסי מושכים המון קהל, כי הם אולי הלהקה הכי מדוברת בשטח, להקה שהופיעה באינדינגב, בפסטיבל יערות מנשה ובעוד כמה פסטיבלים, בימי סטודנט ובמועדונים למיניהם, וכמו החלילן מהמלין - עשתה את הבאזז הנכון.» ראיון עם רותם בר-אורוהנה עכשיו בתמונע, שנה ומשהו אחרי שקרמה עור וגידים, אחרי המתנה מלווה במוזיקה קלאסית, ניצבת הלהקה מול אולם מלא מעריצים נלהבים שעומדים אל מול הבמה, רוקדים ומפזזים בכיף. ותאמינו או לא, למרות שאני שומע אותם לראשונה בחיי, התחושה היא שגדלתי על השירים האלה שלהם. אז מי הם האיינג'לסי? הנה השמות: רותם בר אור, זמר וגיטרה; דב רוזן ומעיין זמרי, הוא והיא, שניהם מתופפים, על אותה מערכת (וואו! הם מלהיבים); ענר פקר - קונטרבס; אורי מרום - קלרינט; מאיה לי רומן - ויולה. וכולם גם שרים ומוחאים כפיים בקצב.ועכשיו למוזיקה. כאמור, הם שרים באנגלית. נכון, הרבה להקות שרות אצלנו באנגלית. אבל האיינג'לסי, למרות המבטא, מצליחים לגרום לצופה להאמין לאנגלית שלהם. במקום "לאב יו" הם ישירו "לוב יו", וזה מקסים. הסגנון? הם קוראים לזה פולק אלטרנטיבי. נכון, במוזיקה של האיינג'לסי יש הרבה פולק וגם כלים לא בדיוק קונבנציונליים לרוקנרול. לרגע הם מזכירים לי את הקולקטיב, אבל לא, הם שונים, כי הפולק שלהם מהול בעוד כמה דברים: מוזיקה בלקנית, רגאיי, שירי עמים, פסי קול, קברט, מארשים צבאיים, ג'אז, כליזמר ועוד. הבמה העמוסה בנגנים ובכלי נגינה מרתקת. גם השירים מרתקים. נכון, לא כולם, רובם. אבל תזכרו שזו רק ההתחלה, הם עדיין לא הוציאו אלבום מלא (רק אי.פי).הם קוראים לזה פולק אלטרנטיבי. האיינג'לסי (צילום: אורית פניני) שיר אחד, "My Baby Boy", כובש בהאזנה ראשונה. שיר קשה טקסטואלית: חייל, צבא, הפצצות, עזה. לעומת הטקסט, שגורם לחשוב, המוזיקה סוחפת גוף ורגליים. ריכוז בטקסט יגלה התעסקות עודפת במורבידיות, בילדות ובצבא; ליתר דיוק, בחיילים, במוות ובקודש. לפעמים זה מוזר, לפעמים גם מצחיק, לפעמים עצוב. שם הלהקה מעיד על תחושה מרוממת. זה גם מה שקורה למוזיקה. מלאכים מצמיחים כנפיים ועפים. הרבה מלאכים מסתתרים בטקסטים האלה. והזמר? רותם בר אור מזכיר לי מרחוק את רוג'ר צ'פמן מ־Family, שלא בטוח שיש מישהו בסביבה העכשווית שמכיר אותו (קדימה ליוטיוב). צ'פמן פעל בדור אחר, בר אור צעיר, הקול הרועד שלו מתחבר לצ'פמן הזה, ולא רק לו אלא גם לעוד כמה זמרי ניאו־פולק עכשוויים (קונור אוברסט, למשל). את הדרך שעשה מחיי נוודות בהודו ואירופה, כולל הופעות רחוב, הוא מקבע כרגע באיינג'לסי, מוקף בלהקה מצוינת. התחושה היא של קומונה מוזיקלית עם דרייב אדיר להעביר לקהל שעה של מוזיקה שלא תישכח גם ימים ואפילו שנים לאחר ההופעה. אחר כך, בחוץ, עושה רושם שאף אחד לא מעוניין לעזוב את המקום.

כתבות שאולי פספסתם

*#