פסטיבל הגרוב: כרטיס ביקור מוצלח של סצינה מוזיקלית בשיאה

ליינאפ עמוס שכלל את האחים רמירז, קרולינה, התפוחים והופעת אורח של יורם ארבל, יחד עם תאורה מרשימה ווידאו ארט שלא נראה כמותו בארץ. כל אלו ועוד עשו את פסטיבל הגרוב הראשון לערב בלתי נשכח

תאיר קסלר, עכבר העיר אונליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תאיר קסלר, עכבר העיר אונליין

ההודעה על פסטיבל הגרוב הראשון הצליחה להלהיב הרבה אנשים. גם אם לא ידענו בדיוק מה הולך להיות שם ומה זה בעצם גרוב, דבר אחד היה בטוח, יהיו שם הרבה אנשים שיזוזו ביחד בהרמוניה. בכתבה שפורסמה כאן לפני כמה ימים נשאלה השאלה האם קיים דבר כזה גרוב ישראלי. כבר תקופה לא קצרה שעוד ועוד להקות משתמשות במושג הזה כדי להגדיר את המוזיקה שהן יוצרות. כשמפרקים את המוזיקה לחתיכות אפשר להבחין בתופעה בה צלילים מאזור הפ'אנק, המוזיקה הבלקנית והערבית מוצאים את הדרך כדי להתאחד לאותו קצב שגורם לאנשים לנוע ולהרגיש חלק מקהילה.פסטיבל הגרוב הראשון - כל הפרטיםבאותה כתבה נאמרו כמה ציטוטים על ידי משתתפי הפסטיבל שאוששו לחלוטין בערב עצמו. עוזי פיינרמן מהאחים רמירז אמר שהוא חושב שבסצינה יש בעיקר תחושה של קהילה: "קהילה של נגנים שכולם מנגנים עם כולם, ישנה הרגשה של אהבה וחיבור שכיף ליצור בתוכו וכיף לראות ולשמוע בתור קהל". למרות שהיה ליין אפ מסודר לערב עצמו, בכל הופעה של להקה היה לפחות חבר אחד מלהקה אחרת, או יוצרים מהז'אנר שליוו את הפרונטמנים של ההופעה הספציפית. כך לדוגמה זכינו לראות את קותימן ושחם אוחנה מתארחים בהופעתם של האחים רמירז. לאחר מכן אותו עוזי פיינרמן-רמירז התארח בהופעה של עוזי נבון ומכרים, וכן הלאה. חיבור ואהבה בין הנגנים. בום פם (צילום: אופיר חיימוביץ')גם הפסטיבל וגם אלבום האוסף שליווה אותו, אמורים להיות כרטיס ביקור למה שקורה פה בארץ. וכן, משהו גדול קרה אמש בהאנגר, ההפקה הייתה מוצלחת ברמה בינלאומית. התאורה על הבמה הייתה מרשימה ביותר (בסט של Hectic  פתאום משום מקום התאורה מעל הקהל ירדה למטה ונתנה לאירוע טוויסט של מסיבת טראנס). על המסכים נראו האמנים שעל הבמה בוידיאו ארט לייב, שגורם לוידיאו הופעות שהוצג עד כה בארץ להראות כמו יומני גבע - כרמל. הפסטיבל עמד בפרמטר הכי חשוב, חילופים מהירים וחלקים בין ההופעות שלא פגעו בקצב. אין מה לעשות, כל אמן שעולה לבמה צריך את הציוד שלו, ובזמן שאנשי הבמה מתרוצצים ומזיעים כדי שהכל יהיה מכוון כמו שצריך ובמהירות המירבית הקהל עלול להתקרר. בפסטיבל אמש הצליחו להנעים את הדקות המעצבנות האלה, אם זה בעזרתם של  Weedo (סוליקו), Digital_me  או עוזי נבון שעלה וקשקש עם הריש המתגלגלת שלו. ללא במילים. התפוחים (צילום: אופיר חיימוביץ')עופר טל, די ג'י סקול מאסטר מלהקת התפוחים ורדיוטריפ הסביר בכתבה ש"גרוב זה החיבור בין המאזין למוזיקאי". הסינרגיה על הבמה עברה לקהל דרך האוזניים ויצאה דרך הרגליים. אנשים עפו באוויר, לא בדרך הישנה והטובה של הרוקנ'רול שבו אנשים פיזית עפים, אלא בדרך של חיבור ואהבה אחד לשני, ותנועה אחת שמורכבת מאנשים רבים. טל הוסיף כי "יש שני דברים שמקשרים בין ג'אז ופ'אנק לגרוב – האלתור כמוטיב מרכזי, והעובדה שזאת מוזיקה ללא מילים". בספר "הנסיך הקטן" אמר השועל לנסיך הקטן "הדיבור הוא מקור כל אי-הבנה". הגרוב לא צריך מילים כדי להעביר את ההרגשה שהוא רוצה להעביר. לפעמים מילים הן רק מעצור בזרימה של הגרוב. כולם מנגנים עם כולם. עוזי פיינרמן וקרולינה (צילום: אופיר חיימוביץ') בתוך מכונת הגרוב המשומנת להפליא הייתה רק בחורה אחת וגם היא לא בחורה, היא מלכה. קרולינה לא התבלטה בגלל שהיא היחידה בכל החבורה שלבשה שמלה, אלא בגלל שהיא יודעת יותר טוב מכולם איך להרים את הקהל. היא נותנת שואו שלם, היא משחקת עם הקול, הקהל והנגנים וכולם נהנו לשמוע ולראות את מאמא גרוב. הממתק של הערב היה יורם ארבל שהצטרף לשיר יחד עם התפוחים. אחרי גלות של שנים ארוכות מהבמה אל מגרש הכדורגל, ארבל מראה לנו שזה לא משנה הגיל זה התרגיל. סלחו לי על משחק המילים המתבקש, הוא הכניס לכל הילדים עם הגיטרות גול בין הרגליים. הסינרגיה נכנסה דרך האוזניים ויצאה דרך הרגליים (צילום: אופיר חיימוביץ')ההפקה של פסטיבל הגרוב משאירה טעם של עוד ולא רק לפסטיבל הבא אלא לפסטיבלים בז'אנרים אחרים. אולי כשנפסיק להסתכל החוצה אל מעבר לים, שם אמנים מבטלים הופעות בארצנו הקטנה, נתחיל להסתכל פנימה ונראה שגם פה יש דברים טובים ומשובחים. הפסטיבל הזה הוא הוכחה לכך שגם אפשר להרים להם במה באותה הרמה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ