יהוא ירון בהופעה: אנרגיה של יוצר נדיר

במופע ההשקה שלו הצליח ירון לתפוס את החלום שלו עם שלל אורחים מוצלחים כמו רונה קינן, שלומי שבן ואביב גדג' וקהל נאמן שאסף לאורך השנים. הופעה חזקה מלאת כנות ורגש

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

יום שבת בערב. הבארבי כבר מלא. את ההמולה שבמקום קוטעים באחת שקט חד וצלילי בס. הופעת ההשקה לאלבום הבכורה של יהוא ירון, "דברים יומיומיים כאלה" נפתחת. תאורה אדמדמה עוטפת את ירון העומד על הבמה. מגרונו ניחרות מילות השיר "תפוס" של שלום גד. "תפוס את החלום שלך הוא/ תפוס אותו בקרניים ערב אחד ואז תושיט לו יד/... תפוס אותו ברגל ליד הכניסה/ ואז תמשוך אותו פנימה/... זה כל מה שיש/ כשהשמש נעלמת..." הוא שר בקולו הפוצע. מלווה עצמו בנגינת בס חשמלית מנסרת. ירון שלקח חלק באינספור פרוייקטים והרכבים עומד עתה בקדמת הבמה. תופס אותנו בשיר, שהשפעתו ניכרת בבירור על פני השירים שהוא כתב. מניח הערב בצד את הקונטרבס, שמתגנב בפעימותיו, אל אין ספור שירים שנוגנו במוסיקה הישראלית בשנים האחרונות, ורק לעתים חוזר ואוחז בו. נראה, שבמקום לתפוס את צוואר הקונטרבס שלו, הוא תופס הערב את החלום שלו ברגל. תופס אותו חזק. שר ואינו מרפה.

יהוא ירון בהופעה - כל הפרטים

יחד עם השיר "ההרודיון שלך" שיר אהבה אפלולי ומצמרר הפותח את האלבום, יצטרפו אל ירון לבמה הנגנים עידית מינצר (קרן יער וחצוצרה), אביב ברק (תופים), שי לוינשטיין (גיטרה), בוריס מרצינובסקי (אקורדיון), יונתן לויטל (בס), ומרב שחם שמנגנת בחליל צד. השירים עוקבים וחולפים זה אחרי זה במהירות. מההרודיון אנחנו פונים לפינות קצביות רועשות יותר עם השירים "נמלים קטנות" ו "קומי". הנגינה אינטנסיבית. מלאת אנרגיה. מורכבת. מפתיעה. נגיעות החצוצרה, קרן היער וחליל הצד מצמיחות בה גוונים כהים, חמצמצים לעתים שורטים, לעתים מלטפים. הערב לא רק הנגינה פועמת כאן אלא גם הטקסטים החזקים של המשורר ירון שזועק אודות מלחמות שמנצחים בשקט. "קומי/ קומי/ עכשיו הגיע זמן לטרוף את הקלפים/ הכל הולך להיות הרבה יותר רע/ לשנינו".

ירון מניח את הבטן שלו על הבמה. זועק את האמת שלו. הטקסטים הישרים, מלאי הכנות והמרגשים, מתערבלים ויחד עם הנגינה המטלטלת מאפשרים תעופה. לאורך ההופעה קשה להצביע על שיאים. זוהי הופעה שלכל אורכה יש תחושה של שיא אחד גדול. אם נצטט את דבריו של ירון מתוך השיר "עייפות (שיר אהבה)" שמתעייף מכך ש"כל שיר נשמע כמו השיר שהיה פה קודם", כאן השירים מגוונים. מפתיעים. משתנים. ויחד איתם הקהל שבקדמת הבמה קופץ. שר. לא מעט אנשים בקהל יודעים את כל המילים בעל פה. אם ניתן לנחש, הם בוודאי כבר הכירו  אותן מההופעות הממכרות שקדמו לערב ההשקה ולא רק מהאלבום שיצא.

הנשק הסודי. שלומי שבן (צילום: פרנץ הייז)

לאורך הערב  יתארחו בהופעה רונה קינן, שלומי שבן על תקן "האורח הסודי" ("תקופה ארוכה בחיים שלי יצאתי מהבית רק בשביל ללכת לצבא ולהופעות של שלומי שבן"), ואביב גדג'. פעם ירון יבצע שיר שלהם ופעם הם יבצעו שיר שלו. "זה שאני מביא אנשים שאני אוהב לשיר את השירים שלי זה לא אומר שאני לא יכול לחרב את השירים שלהם", אומר ירון, שכמה משירי האורחים שביצע היו פשוט נפלאים. או כפי שענה לו שלומי שבן לאחר שביצע את שירו של שבן, 'ערב לזכרי', בליווי הקונטרבס המלחש שלו ושבן על הפסנתר " זה היה אחד הביצועים!". קודם לכן ביצע שבן את שירו של ירון "בונוס" אשר אביו של ירון כתב, ובעזרת ההגשה והביצוע הנפלאים, נשמע כשיר שלו. כמה מהרגעים היפים של הערב שמורים לביצועים המשותפים עם אביב גדג' שירון היה אחד משותפיו לדרך בנגינה ובעיבודי האלבום שלו. "הגולם" זוכה לאחד הביצועים המכוסחים והיפים של הערב.

שותפים לדרך. אביב גדג' ויהוא ירון (צילום: פרנץ הייז)

"עכשיו כשחפץ מסויים מעץ פינה את הבמה אפשר לשיר את השירים הרועשים יותר", אומר ירון, שמתעוות  על הבמה. משפריץ כריזמה ונראה כמי שמתאבד על כל מילה. עם ביצוע השיר "לא זמן טוב" הקהל שבקרבת הבמה קופץ בעוד ביצוע אנרגטי. אדם אחד שעומד לידי בקהל צועק "אדיר". ולאחר הביצוע ה"אדיר", תגיע ההופעה לסופה לא לפני שיעלו ירון וחברי הלהקה לעוד שני הדרנים. אחד מהשירים שישירו בהם יהיה "זה לא שקר". "אני יכול לומר שהשיר הבא הוא שיר חדש, שלא נכנס לאלבום אבל זה יהיה שקר. השיר הבא הוא בכלל לא שיר". לביצוע  השיר יצטרפו כל האורחים בהופעה, ויענו לירון ולמילות השיר  "זה לא שקר" באופן רפיטטיבי בעוד ירון שר אודות כנות וכתיבה ועל החיים בעיר הזאת, תל אביב . על דירותיה המחולקות והאנשים שגרים בה "אני אומר את האמת ורק אמת אבל כולם שקטים פתאום... כולם שקטים כל הזמן"

כל האורחים מצטרפים בהדרן. שבן, קינן וירון (צילום: פרנץ הייז)

לשיר הסוגר את ההופעה בהדרן האחרון יעלה ירון לבדו עם השיר "במקום חוברת לזכרו" של יענקל'ה רוטבליט, אשר אינו כלול באלבום. שר ופורט על מיתרי הבס, שנקרעים לו כמו מתוך הבטן, אודות מפקד המחלקה שנותר כאן לשתות בעוד חבריו אינו בחיים. "מי שזוכר זוכר. מי שבא בא." ואז הכל מתחיל ונגמר לפתע בשקט. אותו השקט שננעץ פה בתחילתה של ההופעה. אנשים לא מעטים מהקהל ממשיכים עוד לעמוד מול הבמה. אולי כדי להירגע לרגע. אולי כדי להסדיר נשימה.

הערב יהוא ירון תופס את החלום שלו ברגל, בקרניים. גם אותנו הוא תופס. מושך אותנו פנימה. מזדחל לנו אל תוך הבטן מתפתל. מעניק לנו הופעה מלאת אנרגיה, חזקה. מלאת כנות ורגש. הופעה של יוצר נדיר, מורכב ומיוחד. זה כל מה שיש.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ