טל הנדלס, עכבר העיר אונליין

יש בעיה עם אחינועם ניני, היא שרה יותר מידי טוב. אם יש לכם גיטרה לא מכוונת ולידכם טיונר דיגיטלי ואחינועם ניני, מומלץ ללכת עם ניני בכל פעם. היא כל כך מדויקת שסביר שהטיונר יתפוצץ בנסיון להגיע לרמות הדיוק שלה. הקול הזה נושא אותה כבר 21 שנים לערך, מאז שחברה לגיל דור עוד בימי לימודיה בבית הספר רימון. הקול הזה הוא גם מה שהביא אותה למקום בו היא נמצאת היום, וימשיך גם להוביל אותה עוד שנים ארוכות קדימה. והמקום הזה שהיא נמצאת בו היום הוא מקום בכלל לא רע.» אחינועם ניני בהופעה - כל הפרטים» פסטיבל ישראל 2011 - כל הפרטים

כאמור, מאחוריה 21 שנים של שירה ויצירה עם גיל דור, גיטריסט מוכשר ומעבד וכותב מוכשר לא פחות. בדרך היא הספיקה להוציא ארבעה אלבומים בינלאומיים ועוד כמה מקומיים, וכמובן להופיע עם החומרים שלה מסביב לעולם. כולל שתי הופעות בפני האפיפיור ואחת בפני בחור אנונימי בשם ביל קלינטון. ואחרי כל זה, או אולי במיוחד אחרי קריירה בינלאומית מצליחה שכזו, מוציאה ניני אלבום חדש, "ארץ, שיר", שכולו ביצועים שלה לשירים ישראלים קלאסים שהשפיעו עליה לאורך השנים. את השקת האלבום חגגה אמש (חמישי) בליווי התזמורת הסימפונית ירושלים על במת פסטיבל ישראל, אליה חזרה 20 שנה אחרי הופעתה הקודמת בפסטיבל.כשרון נדיר, וקשה לדמיין שהיא אי פעם תדעך. אחינועם ניני (צילום: רונן אקרמן)

יכול להיות שאין פרנזטורית טובה יותר לרפרטואר ישראלי שכזה. את השירים לפרויקט היא בחרה מכיוון שיש לה אינטימיות איתם, כך הסבירה לקהל, ומכיוון שכאשר התגוררה בניו יורק במשך שנות ילדותה הם אלה שהשאירו אותה מחוברת לזהות הישראלית שלה. על הבמה היא ועוד עשרות חברי התזמורת בניצוחו של אילן מוכיח ביצעו את כל שירי האלבום, עם כמה תוספות קלות מהרפטואר האישי שלה. כל הערב הרגיש כמו הומאז' של תרבות ישראלית שחומקת לאט לאט בין האצבעות. באוויר היה ניחוח של ערגה למשהו אחר, משהו שאין בו פופ סקסי, אוויר נקי בלי לכלוך צעיר. ולמשך קצת יותר משעה וחצי הקהל נסחף למקום הזה שהוא כנראה כל כך משווע אליו. אחרת אי אפשר להסביר את ההתמסרות המוחלטת לכל ביצוע וביצוע.ישר לפנתיאון האישי

כל אחד ואחד מהשירים הוא משמעותי בדרכו שלו. החל מ"מקום לדאגה" של מתי כספי שקיבל טיפול עמוק של התזמורת ועדיין הצליח לשמור על התום והדרמה המקוריים שלו. דרך "יש אי שם" המופלא של יוני רכטר שמחייב את הקהל להתנועע איתו ולזמזם לכל אורכו. ועד "לילה" של שלום חנוך שחתם את הערב בשקט והשאיר את הקהל מוחא כף בעמידה ולא מאפשר לניני לרדת מהבמה. אבל שיא הערב היה עיבוד תזמורתי דווקא לשיר של ניני בעצמה, "בואי כלה". גם ככה מדובר בשיר ענק, אז להוסיף לזה את התזמורת שמעבה ומלווה את הקול של ניני מייצר תוצאה דמיונית כמעט, חד פעמית אפילו. ישר לפנתיאון האישי שלה, אם לא לזה של התרבות הישראלית בכלל.לא בכדי את המופע הגיעו לצלם מ-Mezzo, ערוץ מוזיקה צרפתי מוביל שמשדר בעיקר ג'אז, מוזיקת עולם ומוזיקה קלאסית. וזה לא סתם שכבר כמה ימים מסתובבות שמועות על כך שפפ גווארדיולה, מאמן ברצלונה המעוטר, מגיע לישראל לצפות במופע הזה. ניני היא כשרון נדיר, וקשה אפילו לדמיין שהיא אי פעם תדעך. המקצועיות שלה היא פנומנלית, מספיק לראות אותה מחזיקה על כתפיה עיבודים מורכבים וקשים כשמאחוריה עשרות כלים בשביל להבין את זה. נכון, הסגנון לא חייב להתאים לכולם. זה לא מובן מאליו שאפשר להנות שעה וחצי משירי ארץ ישראל בעיבודים קלאסים. אבל על תצוגת התכלית שהקהל מקבל בהופעה, במיוחד גרנדיוזית כמו המופע החדש, אין ויכוח. בין אם אתם אוהבים את הסגנון ואת השירים, ובין אם אתם מעדיפים את ליידי גאגא, נותר רק להביט בפליאה, להשתאות נוכח התופעה ולהודות לה עם מחיאות כפיים אוהדות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ