יהודה פוליקר בים המלח: הרוקר הותיק ענה על כל הציפיות

פסטיבל אהבה בים המלח נפתח אמש במופע בכורה של יהודה פוליקר בעקבות אלבומו האחרון "אהבה על תנאי". למרות שקולו כבר לא מה שהיה, פוליקר עדיין יודע בדיוק איך לכבוש את הקהל

טל הנדלס, עכבר העיר אונליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טל הנדלס, עכבר העיר אונליין

יהודה פוליקר הוא כוח בלתי נגמר ברוק הישראלי. גם אחרי כמה עשורים טובים של פעילות בכל מיני מסגרות, הוא עדיין אחד המופעים הטובים שיש לנו בארץ. כאלף אנשים שהצליחו להשכיח את העובדה שמדובר במופע ישיבה, גם אחרי שעתיים וחצי, הם אולי ההוכחה הכי טובה. כשרואים את זה, קשה לפספס למה הוא זה שפתח את פסטיבל אהבה הותיק בים המלח, ולמה ענקים אחרים כמו אהוד בנאי, ג'ירפות, הדג נחש, ארקדי דוכין ועוד, באו אחריו. האמפי שלחוף ים המלח נראה תפור למידותיו והוא ניצל אותו כמו שצריך בשביל להעלות את המופע החדש שלו, בעקבות אלבומו האחרון שיצא זה מכבר, "אהבה על תנאי".» פסטיבל אהבה בים המלח - כל הפרטים» יהודה פוליקר בהופעה - כל הפרטיםעד האלבום הזה עבר פוליקר דרך ארוכה. ארוכה מאוד. ומי ששורד בנוף המוזיקלי של ישראל כל כך הרבה זמן כנראה עושה משהו נכון. עוד מימי "בנזין" נכנס ללב הקונצנזוס הישראלי, בלי הרבה בעיות קליטה, ובטח לאחר שהתחיל את קריירת הסולו שלו ב-1985 עם האלבום המצליח "עיניים שלי". בין כל האלבומים והשירים שהוציא במהלך השנים הוא מעולם לא נחלש, מעולם לא נשכח. תמיד נוכח, תמיד מוערך, ותמיד במרכז. את האלבום האחרון הוציא 25 שנים אחרי אותה יצירה מופתית, ואתמול (יום שלישי) השיק את המופע החדש בעקבותיו. גם הקריאות לחרם תרבותי על הפסטיבל, לא עצרו את הקהל המשולהב שהגיע בשביל לקבל בדיוק את מה שהוא מכיר. זה מה שהוא קיבל, ואולי זה חלק מקסמו של פוליקר. אין הפתעות. ברור לך בדיוק מה אתה הולך לקבל, וגם ברור לך שזה לא יהיה מאכזב.יודע לדבר למעריצים בגובה העיניים. יהודה פוליקר (צילום: רוני סטולר)הצהרת הכוונות סומנה כבר בשיר הראשון, "יום עצמאות", שהוא ללא ספק מהשירים המקפיצים והבולטים של האלבום האחרון. "פחות אבל עוד כואב" שהגיע לאחריו הביא את הקהל לנקודת שיא עוד לפני שכולם הספיקו להתיישב ולהתארגן עם השמיכות. משם המופע המשיך בעלייה, ובמשך יותר משעתיים וחצי פוליקר רק השתבח משיר לשיר. אחד היתרונות בלהיות בתמונה כל כך הרבה זמן הוא שאתה מכיר את הקהל שלך טוב יותר ממה שהוא מכיר את עצמו. התקשורת שלו עם הקהל היא כל כך נעימה, והוא כל כך מתאים את עצמו אליו, שקשה לא להנות. כשצריך לספק את יצר המסיבה היוונית נשלפים הבוזוקים, כשצריך קצת רוק ישן וטוב עוברים לגיטרות חשמליות, ובין לבין מגיעים הסיפורים שמאחורי השירים. אפילו הפאוזות המילוליות האלו גורמות נחת, כי גם בהן יודע פוליקר איך לדבר עם המעריצים בגובה העיניים. בלי להתנשא. הוא מגלה שגם הוא מפחד לפעמים, כמו כשהסביר שהשיר "שלושה ימים" נכתב אחרי שהגיע לניו יורק למרות הפחד שלו מטיסות, והתאהב באי. הוא אחד משלנו, ובגלל זה כל כך כיף לנו להשתעשע איתו בזמן ההופעה, לרקוד, להשתולל, לצעוק ולשיר ביוונית גם אם אנחנו לא תמיד מבינים מה נאמר.ברור לך בדיוק מה אתה הולך לקבל. יהודה פוליקר (צילום: רוני סטולר)פוליקר הרוויח את הקהל, והם מצידם כבר לא יעזבו אותו. גם כששומעים שהקול שלו כבר לא סוחב כמו פעם. אפילו כשכבר ברור שאין לו אוויר לספק את הסחורה עד הסוף זה בסדר גמור. והוא מתגבר על זה בחן, נותן לקהל את חדוות השירה בציבור, לכסות על הפספוסים, שהם כנראה בלתי נמנעים אחרי עשורים של הופעות. אז הוא קצת נשנק באמצע "חופשי זה לגמרי לבד", לא נורא. למי איכפת מאי דיוקים כששומעים את מי שאחראי על נכס צאן ברזל שכזה מבצע אותו בהופעה חיה. אלה רגעים שצריך לנצור. ולא סתם סיים הקהל את ההופעה על הרגליים. שני ההדרנים כללו מחרוזת של להיטי ענק כמו "יום שישי", "גם אני רוצה" ו"שלל שרב". הביאו לי את הישראלי שלא ייזכר איך שר את אחד השירים הללו בטקס סיום כיתה ו'.  פוליקר ידוע במופעים הארוכים שלו, אבל לא תמיד הם כל כך מקפיצים ושמחים. כבר הועלו גרסאות שקטות ואינטימיות של שיריו, וכבודם במקומם מונח. באמפי פתוח שמאפשר יצירת אווירה מסיבתית ומקפיצה הקהל קיבל את מה שכל כך רצה. או איך שהסביר ישראלי אחד לאישתו ביציאה מהמופע: "בפעם האחרונה שראיתי אותו זה היה שקט. היום היה אקשן אקשן!"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ