J. Viewz בהופעה: שוליים או מיינסטרים?

ההופעה אמש בזאפה אמפי שוני נתנה לקהל חוויה מושלמת של מוזיקה ופרפורמנס. דווקא מערכת היחסים המורכבת של יונתן דגן עם המיינסטרים הישראלי משאירה טעם לוואי

רננה הלפרין, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רננה הלפרין, עכבר העיר

ישנו דיסונאנס תמידי המתקיים בין האמנים המופיעים לבין הקהל. בעוד שהאמנים תמיד חולמים על כמה שיותר גדול: למלא את קיסריה, לשלוף צעצועיי לייזר בבמה ולהתנוסס על מסך ענק, אנחנו בסך הכל רוצים לשמוע אותם אצלנו בבר השכונתי. את סוף הטור בן השנתיים של "Rrivers and Homes", ולקראת הפסקת הפעילות של J. Viewz במתכונת הנוכחית, החליטה הלהקה לסגור בארץ בשני אירועים שונים: ביום שלישי ה-6 באוגוסט הופיעו בברשבסקי שבראשון לציון, וביום חמישי לקחו אותנו לטיול באמפי שוני. עכשיו מצא את ההבדלים. יונתן דגן, רגע לפני המנוחה, נפרד וזורע הבטחות עתידיות. לא לפני שהוא מצלם אותנו לקליפ הבא, מתפרע על הרחבה עם הקהל וסוגר חשבון עם גלגל"צ.

» J. Viewz בהופעה - לכל הפרטים

להופעה בברשבסקי הגיעו בהרכב מצומצם של דגן, נעה למברסקי הווקאליסטית וטל רונן על התופים, כשהאורחת מחו"ל קלי סקאר, הצטרפה היישר משדה התעופה. גם מי שרגיל לשמוע את J. Viewz בהרכב מלא של להקה לא היה מבחין בהיעדרם, שכן את החוסר בנגנים השלים דגן בלהטוטים על הקלידים, על הסמפלר, על המחשב ועם הרבה כריזמה של רוקסטארים. דגן לא הפסיק לקשקש עם הקהל, חלק הרפתקאות, ניסה להזמין צ'ייסרים לכל הנוכחים, ירד להתקרחן ברחבה, הצטלם וחילק מפרטים. האווירה הנינוחה לא פסחה גם על המוזיקה, כשכל קטע זכה לעיבוד מחוספס: המופע נע בין רוקנרול מובהק עם התופים הדומיננטים של רונן והגיטרה של דגן, לבין אלקטרו שנטף לדגן מהקלידים.

הופעה גדולה וקטנה. ג'י וויוז באמפי שוני (צילום: רננה הלפרין)

חגיגה מוזיקלית מרהיבה

באמפי שוני, ללמברסקי ורונן הצטרפו גם אוריג'ה בחצוצרה, יקיר בן טוב על הקלידים, איתמר דוארי פרקשניסט, וקלי סקאר ויסמין לוי בשירה. על פניו, עם פחות כלים לנגן בעצמו, יכל דגן להתמסר לקהל, אבל הוא העיד וניכר בו שהוא מתרגש מהמעמד. את ההופעה פתחו הוא ולמברסקי בקטע אינסטרומנטלי ומשם אפשרו לעצמם ולנו לחמם מנועים עם "Smooth Criminal", בקטע השלישי, כל הקהל היו כבר מפומפמים. נראה כי J. Viewz בעצמם לא מאמינים כי הם מופיעים שוב בשוני,בהופעה סולד אאוט מול קהל מעריצים ענק שיודע את כל המילים. במהלך הערב דגן השתחרר והיה כהרגלו דומיננטי ואנרגטי. הוא ניצח על נגניו המוכשרים, אך מפאת הזמן הקצוב המעיט במילים. למברסקי מעולם לא נראתה כל כך נינוחה וכהרגלה צמררה אלפי אנשים בכל הברה. זמרת הליווי של מובי, קלי סקאר, עלתה לבצע את "Oh, Something Quiet"  שהתחיל כקטע אלקטרוני עשיר והתפתח לבלדת סול מרהיבה. באחד מרגעי השיא חשפו J. Viewz את הזמרת האורחת הנוספת, יסמין לוי, שביצעה את הקלאסיקה “No Tengo Lugar” בביצוע אוריינטי אלקטרוני. המיקום המיוחד, אלפי האנשים והופעת הפרידה ייצרו תמהיל מיוחד וחגיגי.

העיבודים החדשים לשירים, שומרים על הקונספט של J. Viewz עם סאונד מורכב מרובה שכבות, סימפולי הקלטות עצמאיות, הרמוניות נקיות ואינטגרציה מופלאה בין העולם האלקטרוני שמחולל דגן לבין הלהקה על הבמה. אבל דגן מעולם לא הסתפק רק בזה, ונראה כי הוא שואף לשלוט ולהפגיש בין כל הז'אנרים המוזיקליים הקיימים. אם בעבר היה מקשט את צליליו האלקטרוניים בנגיעות מעולמות שכנים, היום כל קטע שלו לקוח מעולם וז'אנר שונה. מהצ'יל אאוט של תחילת ההופעה, דרך רגאיי וקטעי MC של אוריג'ה, Fאנק וסול, נגיעות אוריינטליות עם סולו דרבוקה וטראנס לסיום, כשבכל השירים מבעבע מתחת צליל פופי מובהק ונוח לעיכול. דגן במסע לעבר המיינסטרים נמנע מלפנות לקהל מצומצם בעל טעם מובהק, ומחליט לפנות לכל הקהלים, כולם. ריבוי בסגנונות מוזיקליים הוא לא בהכרח רע, בטח כש-J. Viewz שומרים על מורכבות מוזיקלית, אבל כשמתעכבים על השאלה לאן הסאונד של הלהקה הולך אי אפשר שלא לצאת עם הרבה סימני שאלה.

סחפו את הקהל. ג'י ויוז (צילום: רננה הלפרין)

ברים מסריחים או לכלוכים על גלגל"צ?

המסע המדובר של דגן לעבר המיינסטרים לא היה קצר, רק לאחרונה נכנסו ג'י ויוז לפנתיאון המפוקפק של גלגל"צ עם "Far too close", חד משמעית השיר הכי פחות מוצלח של הלהקה, כחלק מהתהליך המוזיקלי בו הסאונד המורכב ומחוספס לוטש למוצר סכריני מהונדס. בברשבסקי הציג דגן את השיר עם מרמור מתקתק, ואמר בנצחון שסוף סוף נכנסו לפלייליסט התחנה, רק בשביל לבטל אותו באותה נשימה ולהגיד "זין על גלגל"צ. מי שהיה איתנו בכל הברים הקטנים לאורך הדרך הוא הקהל האמיתי", אבל לא שכח לציין שאפשר עוד לדרג את המצעד. בשוני לעומת זאת, לא הייתה לו הפריבילגיה, היות וחלק ניכר מהאנשים הגיע בזכות אותה תחנה ממש. תוך שמירה על איפוק הוא הזכיר את ההופעות בברים הקטנים המסריחים, והציג את השיר הגלגל"צי שלהם, שהוסרט לייב לפרויקט.

אפשר לכבד את המסע של J. Viewz מלהקה נישתית אל לב המיינסטרים. כל להקה צריכה לחוות רגעי הצלחה גורפים, גם אם בארץ השיא הוא המצעד השבועי. זה גם בסדר שבסופו של המהלך יהיה אפשר להסתכל לאותה באר ולתת שם יריקה מכובדת, אבל צריך שההתרסה תהיה עקבית ואמיצה. קצת קשה לעקוב אחרי דגן כשהוא מודה על הברים הקטנים אבל קורא להם מסריחים, וכשבאותה נשימה הוא גם מתגאה וגם מקלל את גלגל"צ, במיוחד שגם הקהל וגם הוא יודעים ש-J. Viewz במיטבם כשהם "אופסטרים" - אינטימיים ונועזים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ