בא בלילה: שוגייז בשלאגזאנה עם ועדת חריגים

למרות החושך, למרות שהבסיסט מנגן עם הגב לקהל, למרות שבשלאגזאנה לא שמעו על חוק העישון. למרות כל אלה, ועדת חריגים נכנסת עמוק לבטן, ולא רק לשם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

יורד במדרגות המיתולוגיות של מה שהיה פעם מועדון הפינגווין. מגיח פנימה ומחפש את השירותים. זה מה שעושים כשנכנסים ללוקיישן היסטורי שכזה. מוזר לי בשלאגזאנה. נתקל במבוך של מסדרונות אפלוליים. דלתות סתר. חדרוני זימה, מיטות, בובות, עמודי ריקוד. לא מוצא את השירותים. חוזר אל מול עמדת הדי.ג'יי. מאחוריו סוללה אלקטרונית. קיר של הבהובים, כאילו הדביקו שם את תצוגת מחלקת הסטריאו של מחסני חשמל. הסאונד מדהים. מתקפת אייטיז. גארי ניומן, היחידה לטיפול נמרץ, משהו בגרמנית. פינגווין בדם. ועדת חריגים אמורה להתחיל את ההופעה ב־23:00. כבר חצות ושום דבר לא קורה. אני לוקח את יובל הרינג לסיבוב. חושף בפניו את הגילויים המוקדמים שלי. חוזר אל תאי הסתר. הרינג נלהב, משביע אותי שלא לגעת בשום דבר, ואם כן, שארחץ ידיים אחרי. חצות וחצי. משהו זז ‏שם. ועדת חריגים עולה (סוף סוף) לבמה. יובל הרינג הוא הזמר. פעם, ואולי עדיין, בטי.וי בודהאס ואקס לבנון. דן בלוך, הסולן של אנטיביוטיקה, כאן בתפקיד הבסיסט. בסיסט עם שיער, פוני זרוק על פנים מיוסרות, כמיטב מוזיקאי השוגייזרס למיניהם. יובל גוטמן (מורה חיילת וערופי שפתיים) בתפקיד המתופף, עמוק בתוך החושך. כן, ועדת חריגים מופיעים בחושך. אין תאורה בשלאגזאנה. לא צריך תאורה. גם הרינג עטוף בשיער. המוזיקה ממכרת. ועדת חריגים פועלים רק חמישה חודשים וכבר כובשת עולם. הרינג שר עם הפנים לרצפה. בין שיר לשיר מכוון את הגיטרה. החיבור הזה, על יסודות ג'וי דיוויז'ן עם מיי בלאדי ואלנטיין, הקיור, להקה רטורית ופלסטיק ונוס (על חלק מן ההשפעות הם מכריזים בעמוד הפייסבוק שלהם), עושה טוב לאוזניים ולעיניים. למרות החושך, למרות שהבסיסט מנגן עם הגב לקהל, למרות שבשלאגזאנה לא שמעו על חוק העישון. למרות כל אלה, ועדת חריגים נכנסת עמוק לבטן, ולא רק לשם. פועלים רק חמישה חודשים וכבר כובשת עולם. ועדת חריגים (צילום: יותם רונן) השירים סוחפים, מפלי גיטרות, דיסטורשנים, שירה היפנוטית. הרינג שר בעברית, ובטוח שבכל מקום אחר בעולם יחשבו שהוא שר באנגלית או ביפנית או בהשד יודע איזו שפה. למילים בהופעה אין שום משמעות. לא מבינים אותן, נקודה. מה שכן, אם שואלים, אז מדובר במסרים אפוקליפטיים. במתקפות טילים על תל אביב, בקריסות ארכיטקטוניות, ברומנטיקה על סף סוף עולם. אבל מה זה משנה. גלגלצ הכניסו שיר שלהם לפלייליסט ("העולם אבד מזמן"), ויחצני הלהקה אוהבים גם לספר שבלוגרים בעולם כותבים עליהם כאילו היו הדבר הגדול הבא. ההופעה של ועדת חריגים כל כך טובה ויפה, שאילו הייתי מוזיקאי (ולצערי אני לא) הייתי חותם על הצטרפות ללהקה. בינתיים בא לי לשמוע אותם עוד ועוד. כל כך יפה היה.

» ועדת חריגים. ג' 6.11. שלאגזאנה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ