פאטבוי סלים בהופעה: מחסור בהשראה

למרות אווירה פורימית חגיגית במיוחד והתחלה שיצרה ציפיות גבוהות, הסט של דיג'יי העל הוותיק לא התעלה לרמה גבוהה, בעיקר בגלל התעקשות להיות עדכני ולא להבין את הכוח שבנוסטלגיה של המוזיקה שלו

עידו שחם, עכבר העיר | צילום: ליאור אבל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פאטבוי סלים בהופעה בישראל
ההתחלה טובה, אבל מה עם השאר? פאטבוי סלים נהנהצילום: ליאור אבל

רגע לפני שפאטבוי סלים עלה לעמדת הדיג'יי בהאנגר 11, הוצג ברקע וידאו ארט של ילדה שקוטפת עלי כותרת מפרח. בדיעבד, זה היה נראה כאילו שהיא מתלבטת אם היא אוהבת את המסיבה או לא, והשתמשה בפרח כדי להגיע למסקנה. בהעדר הפרח, לא הצלחתי להחליט בעצמי: מצד אחד היה כיפי, מצד שני ציפיתי ליותר מסופרסטאר דיג'יי.

» פאטבוי סלים בישראל - כל הפרטים
» כרטיס מועדון: הברנדייס עושה את זה אחרת
» און סטייג': גדי רונן עובר לפרונט
» החברים של נטאשה בהופעה: הרגלים חיוביים 
» ההופעות הגדולות של מרץ
» מדור מוזיקה עכבר העיר

פאטבוי סלים בישראל
אחרי החומה הסינית, ההאנגר נראה צנוע. פאטבוי סלים עושה עלייהצילום: ליאור אבל

פאטבוי סלים הוא למעשה נורמן קוק, אנגלי רזה ומחויך בן 53 שהחל את דרכו בתור בסיסט להקת The Housemartins באייטיז ונהפך לכוכב סצנת הביג ביט האלקטרונית בניינטיז. הוא שילב בקלילות סימפולים מז'אנרים שונים כמו Fאנק, סרף רוק ופסיכדליה, מה שייצר להיטי ענק צבעוניים כמו "The Rockafeller Skank, "Praise You" ו-"Weapon Of Choice" (וכמה מהקליפים הטובים האחרונים שיצאו ב-MTV). קוק הגיע לישראל במסגרת סיבוב הופעות עולמי שבו הוא תקלט באצטדיון ה-O2 בלונדון ועל החומה הסינית, מה שגורם להאנגר 11 להישמע קטן משהו. המסיבה שלו הייתה האירוע הסוגר של פורים, החג האהוב עליי שאיכשהו בכל שנה מתארך ביום נוסף מה שמוביל לכדי התשה מוחלטת. אבל למרות העייפות, המקום היה בכל זאת מלא באווירה פורימית ותחפושות, והמאבטחים נאלצו להחרים חרבות וקילשונים שנערמו להם בצד. ההאנגר התמלא ברייברים לשעבר שהספיקו להרים באלנבי 58, מחוממים מסטים של דיג'יים מקומיים כבר משעות אחר הצהריים.

קוק עלה לבמה ב-21:25, חמוש בחולצה פרחונית ומשקפיים צהובים, ומיד שם את האוזניות. "Bird of Prey" החל להתנגן עם קולו של ג'ים מוריסון המנוח, אך לפני שהביט נכנס קוק זרק את המחט על "Eat Sleep Rave Repeat". ברקע סימולציות תלת ממדיות של פרצופו דקלמו את המילים, ובשיא של הבילד אפ נזרקה השורה "In Tel Aviv" בזמן שתמונה שלו צף בים השתרבבה פנימה. אנשים קפצו, ידיים הונפו, וב-20 הדקות הבאות קוק מיקסס כמו חולה ADHD: מהמנון האצטדיונים של "Zombie Nation" דרך הפלואו החלקלק של "Renegade Master" ועד לרמיקס ל-"Are Friends Electric?" של גארי ניומן. הסאונד היה צלול, התאורה הרהיבה בסנכרון עם המוזיקה, וברקע סמייליז ואקסטות הבטיחו שהולך להיות פה פנאן.

פאטבוי סלים בהופעה בישראל
צילום: ליאור אבל
פאטבוי סלים בהופעה בישראל
דרישת שלום מהניינטיז. פאטבוי סלים מרים את הקהלצילום: ליאור אבל

אבל אחרי 20 הדקות של פאטבוי סלים בגן עדן, הווידאו ארט נכבה וקוק עבר לסט של האוס די עדכני אך מאוד מסחרי - סוג המוזיקה שהייתי מצפה לשמוע במסיבה ביד חרוצים. הדיג'יי הבינלאומי היה מלא באנרגיות ובמחוות גופניות מקפיצות, אבל המוזיקה הרגישה אגרסיבית וחסרת השראה - והממזר עוד עשה לנו טיזינג. מדי פעם הוא הפיל איזה "The Funk Soul Brother" או איזה "I See You Baby Shaking That Ass" של הקולגות Groove Armada, אך במקום להפגיז עם רמיקס מרענן לאחד מהשירים המדוברים, קוק נתן לנו עוד מאותו האוס מעייף. רוב הקהל זרם איתו במידה מסוימת, אבל באותו הזמן גם מישהו באגף האחורי גרר לרחבה כיסא והתיישב. אחד מחבריי היה כל כך מאוכזב שהוא טען כי הוא הרגיש כאילו מוש בן ארי ישב לו על הראש בישיבה מזרחית.

פאטבוי סלים בהופעה בישראל
צילום: ליאור אבל
פאטבוי סלים בהופעה: מחסור בהשראה
עשה טיזינג, וזה לא היה קול בכלל. פאטבוי סלים מתגרהצילום: ליאור אבל

רגע מפתיע של הרמה הגיע דווקא אחרי שקוק עצר את כל האומצה אומצה לטובת "Jump Around" של House of Pain, מה שגרם לקהל למלא אחר הוראות השיר. משם הוא גלש לטעימה מלהיטו "Gangsta Trippin" ואחר כך ישירות ל-Fאנק העמוק של ג'יימס בראון. אבל הרצף הזה נהרס עם עוד קטע האוס חופר ששאזאם זיהה בתור "Up" של Nari & Milani vs. Maurizio Gubellini. קוק כנראה רוצה להמשיך עם הכאן והעכשיו מאשר להיקבר בנוסטלגיה, אבל בהתחשב בגיל הממוצע של הקהל ובירידה באנרגיה, זאת כנראה אסטרטגיה לא כל כך טובה. כך למשל בסוף הערב, אחרי שהוא השתחווה לקהל ונראה שהכל נגמר, הגיע עוד רגע מבריק בזכות חיבור בין הווקאלז של "Rockafeller Skank" ל-"Satisfaction" של הרולינג סטונס. אולי הייתי צריך לצפות מראש לאירוניה ממי שמכנה את עצמו "ילד שמן רזה" ששלח אותי הביתה בחצי חיוך.

פאטבוי סלים בישראל, האנגר 11, תל אביב, 12 במרץ

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ