אלעד בן דוד, עכבר העיר | צילום: בועז סמוראי

מוש בן ארי השיק את סיבוב ההופעות האקוסטי החדש שלו, "אספר לך הכל", במופע שהתקיים (יום חמישי) בחוף שלו באילת, ונתן למאות הצופים להיכנס אליו הביתה - אל השירים, הסיפורים שמאחוריהם והתחושות שמלוות את תהליך היצירה שלו. 20 שנות עשייה נדחסו לשלוש שעות, שהיו מלאות בהמון רגש, כנות ונינוחות של שייח' שמארח אצלו בסלון, או לפחות במרפסת עם נוף לים.

» "אספר לך הכל" - לוח הופעות
» פסטיבל יערות מנשה התגבר על המכשולים
» פסטיבל הג'אז באילת חושף ליינאפ משובח
» כריס קורנל - פרידה מאגדה שהייתה באמת
» מדור מוזיקה עכבר העיר

צבא קטן וחכם. מוש בן ארי וההרכב מפגינים יכולותצילום: בועז סמוראי

במה צנועה ומוקפדת, מקושטת במבוקים ואורות צבעוניים, חיכתה על קו המים, מול מחצלות, כריות ועצי דקל באווירה של גסט האוס על החוף בהודו או סיני. כמו הבמה, גם הסאונד המדויק סיפק מקום לכלי ההקשה של שחר קצ'קה, הפסנתר של רועי זוארץ, כלי המיתר של בן ארי והקול העצום שלו. ראשון עלה זוארץ, והכניס את הקהל השזוף לאווירה אינטימית עם כמה דקות של סולו פסנתר. בן ארי עלה אל הבמה לקול מחיאות הכפיים, לקח גיטרה אקוסטית והצטרף בסבלנות לזוארץ, בזמן שהבירה והבריזה שהגיעה מהים השלימו את החוויה, כשלרגע כולנו היינו על סט של חופשה.

גרסה אקוסטית ומעט איטית יותר של השיר "דרך", כשהקהל מלווה את השירה בלחישה, הבהירה שהערב הזה הולך לשלב את המוכר והאהוב עם חידושים שיודעים לתת כבוד ליצירה. יאכטה אחת עגנה מאחורי הבמה, ונתנה לקהל עוד קצת עומק בתחילת השיר "משא ומתן". על הבמה עדיין נכחו רק זוארץ ובן ארי בפסנתר וגיטרה, וכמה אורות שהתחלפו על מצע הבמבוק. הבמה נצבעה באורות ורודים בשביל "ואת", ובן ארי נפתח והגניב כמה חיוכים לזוארץ, כמו מודה לו על שיתוף הפעולה. גם הקול של בן ארי נפתח, והוא ליהטט בין ההמהומים האייקוניים שלו ותשומת לב לכל מילה.

צילום: בועז סמוראי
בסוף גם הוא נפתח. בן ארי וזוארץ על הבמהצילום: בועז סמוראי

"ערב טוב. איזה כיף להיות פה, בלי בגד ים", בירך בן ארי, שהיה לבוש במכנסי עור וחולצה שחורה, "אולי נקפוץ אחר כך למים". לפני השיר "אספר לך לך הכל", בן ארי קרא לעובדי הבר ואמר "מתישהו אני אשמח לקבל איזו כוס יין", ואחרי כמה שניות של שקט הוסיף, "בכל זאת. זה הבית שלי". משם ההופעה המשיכה עם "איך הוא מעז" ו"עד שתבואי". בן ארי ביקש מהתאורן להאיר על הקהל. "זה מרגיש לגמרי כמו בית", אמר בחיוך לקהל המואר. הוא שלף סארוד (כלי מיתר הודי) מהקייס, ואחרי הסבר קצר על ההשפעה של מוזיקה הודית ועל איך שנפגש איתה אחרי שהיה בכלל בחור של ג'ימי הנדריקס, התחיל קטע אינסטרומנטלי שהרגיש כמו ג'אם ספונטני ושמח מחדר חזרות.

הגאות עלתה בתזמון מושלם ל"זיכרון אחד מושלם", ובן ארי דיקלם את המילים בכמעט א-קפלה, עד שקצ'קה וזוארץ הצטרפו לפזמון. הזוגות שבקהל התחבקו. "איזה מדהים שכולנו נשארנו יושבים", סיכם בן ארי אחרי עוד ג'אם קצר, "אם אני אספר את זה לאמא שלי היא לא תאמין". השיר "בטח שאבוא", בגרסה כמעט ג'ק ג'ונסונית, הוביל ל"הנה הוא בא" עם כמה שינויי קצב שהרימו את הקהל ושלחו אותו לרקוד מול הבמה. עיבוד מיוחד של "פתאום" נתן למילים משמעות אחרת, וביצוע של "ג'ה איז וואן" הבהיר שבחלוף השנים שעברו מאז שנכתב המילים שלו נשמעות היום אמיצות יותר, או שייכות לתמימות שאיבדנו מאז.

תפאורה מושלמת לאירוע. בן ארי והלהקהצילום: בועז סמוראי

סולו תופי טם טם בתחילת "ממריאים" גרם לקהל להמריא על רחבת הריקודים, יחד עם "יה" שהזכיר לנו שתמיד הכל בא בזמן. "משיר קטן, השיר הזה הפך מפלצת", הסביר בן ארי בהקדמה לשיר "אנצל". הוא סיפר על איך השיר נולד באוסטרליה, התגלגל איתו לתאילנד וקיבל טוויסט כאן בישראל. אחרי ההקדמה, בן ארי ולהקתו המצומצמת ביצעו גרסה איטית, ענוגה ו"קטנה" שנתנה עוד משמעות למילים.

חזן חילוני. בן ארי מרביץ תורהצילום: בועז סמוראי

"בואו נגיד שאנחנו ירדנו, ואתם בטירוף שנחזור", הסביר בן ארי לגבי טקס ההדרן, "והופ, זה עבד". אוושת הרוח בגלים שנשבה מטר מאיתנו הייתה רקע מושלם לביצוע של "ואיך שלא", שמתח את גבולות הקול של בן ארי, אחרי שהתרגש מהקדשה שנתן לבחור בשם שרגא שעזר לו להקים את החוף. ב"שיר למעלות" הבנתי שבן ארי הוא פשוט חזן חילוני. בלי להחזיר בתשובה או להתרפק על חבר דמיוני, אלא פשוט עם תודה שלמה של "להיות סבבה", ועם היכולת להכניס איזה עומק אחר לסבבה הזאת. ואז, לכבוד "כמו בחיים" שחתם את המופע, הוא לקח גיטרה חשמלית ולרגע אחד, בלי שהוא התכוון, נפתחו שערי שמיים.

מוש בן ארי במופע האקוסטי "אספר לך הכל", 18 במאי, החוף של מוש, אילת

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ