חוזה גונזלס בהופעה: הכוח שבאיפוק

עם ביצועים מלאי רגש וכנות, סבלנות וטונות של כריזמה, המוזיקאי השוודי סיפק את אחת מההופעות הטובות ביותר שהיו בבארבי בשנים האחרונות, ועל הדרך הצליח לנתק את הקהל המקומי מהמציאות שבחוץ

יאיר בריל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
חוזה גונזלס בהופעה בישראל
השאיר טעם של עוד. חוזה גונזלס בישראלצילום: אורית פניני

בואו נתחיל מהסוף, כי בהופעה כמו שהייתה אתמול (יום שני) צריך לוותר על הבולשיט ולגשת ישר לנקודה: חוזה גונזלס סיפק את אחד ממופעי החו"ל היפים ביותר שנראו כאן בשנים האחרונות. שעה ורבע כולל הדרן, זה כל מה שהיה צריך אמן הפולק השוודי בשביל לכשף את מאות האנשים שהגיעו אתמול לבארבי וקיבלו תצוגה מאופקת ומדויקת של אחד מהיוצרים הכי כנים וחשופים שיש באינדי העולמי. בקיץ שזכה לסיקור תקשורתי נרחב בעיקר בזכות הופעות הענק שנחתו וינחתו פה, קצת נשכחה העובדה שגונזלס הצליח לסגור שלוש הופעות מראש ארבעה חודשים לפני שהגיע. ההחלטה של ההפקה שלא לאחד את השלושה למופע אחד במקום אחד גדול התבררה כמנצחת ואפשרה למעריצים של גונזלס ליהנות ממנו בצורה האופטימלית (בהנחה שהופעת יחיד באולפן לא ממש אפשרית).

» חוזה גונזלס בישראל - כל הפרטים
» מי עוד מגיע לארץ השנה?
» הגרסה האקוסטית של מוש בן ארי מרשימה
» פסטיבל יערות מנשה התעלה מעל התקלות
» כריס קורנל - פרידה מאגדה
» מדור מוזיקה עכבר העיר

חוזה גונזלס בהופעה בישראל
צילום: אורית פניני
חוזה גונזלס בהופעה בישראל
הכוח שבאיפוק. גונזלס שומר על קור רוחצילום: אורית פניני

בשעה 22:00 בדיוק, ולאחר חימום נעים של מיקה שדה, עלה גונזלס לבמה, חמוש בחולצת כפתורים פשוטה ורעמת השיער המפורסמת, במראה שהזכיר בן קיבוץ שנקלע לעיר הגדולה יותר מאשר מוזיקאי שממלא אולמות. השאגות של הקהל המקומי איימו לפרק את המועדון התל אביב, כשגונזלס התיישב והתחיל את המופע עם "With The Ink Of A Ghost" שפותח את אלבומו האחרון. הביטוי "שתיקה רועמת" היה הדבר המדויק ביותר באותו רגע, כשהשקט שהשתרר בזמן הביצוע אפשר לשמוע אפילו את המזגן במקום. בסיום השיר שוב מחיאות הכפיים חזרו לשלוט, במה שיהפוך להיות המקצב הקבוע של המופע - רעש של קהל, השקט של ביצועיו של גונזלס וחוזר חלילה.

מכאן המשיך גונזלס לנוע קדימה ואחורה בדיסקוגרפיה הקצרה שלו, עם ביצועים ל-"Stay In The Shade", "Lovestain" ו-"The Forest". הוא לא ניסה לשנות את גרסאות המקור, עד כדי כך שהייתה תחושה שאפילו השזאם יצליח לזהות את הביצוע בלייב (ניסיתי, לא הצליח). זה לא נאמר כביקורת - היכולת של גונזלס לשדר כנות ורגש בביצועים המוקלטים מאפשרים לו להקרין את אותו רגש בלי לנסות שום דבר מיוחד וללא גימיקים ומניירות מיותרות. למרות מאות האנשים שגדשו את הבארבי, הוא הצליח לגרום לכל שיר להשמע כאילו הוא מנגן אותו לבד בחדר ובכך מספק לכל איש ואישה במקום לקבל תחושה של מופע פרטי.

חוזה גונזלס בהופעה בישראל
צילום: אורית פניני
חוזה גונזלס בהופעה בישראל
הרגיש כמו הופעה פרטית. גונזלס והקהלצילום: אורית פניני

ההופעה המשיכה בלי עצירות, כשגונזלס מסתפק במשפטי תודה קצרים בין השירים שזכו לתשואות רבות, כיאה לאמן שהפך למעין בן בית בישראל, גם לבד וגם עם הרכב הצד שלו ג'וניפ. "Teardrop" זוהה על ידי הקהל כבר מהצליל הראשון, וכצפוי גם נתן את האות לשליפת המצלמות מתוך הבנה שיש במקום משהו שאסור לפספס. ב-"Leaf Off/The Cave" הוא הפך כבר למעין מטיף דתי בגרסת האינדי-פולק, מינוס זעקות ההללויה וההתלהבות המשיחית, ולאחר מכן לא שכח גם את ג'וניפ, עם ביצוע יפהפה ל-"Line Of Fire". בהופעה הזאת לא הייתה התחלה, לא היה אמצע ולא סוף - כל שיר הרגיש כמו פתיחה וכמו הדרן, סוג של מעגל קסמים שלא נעצר לרגע ולא מספק ירידות מתח. ב-"Killing For Love" התשואות כבר שברו שיאים חדשים, כאילו כל הסבלנות שהקהל אגר איימה להתפרץ החוצה, מה שהתברר כהבנה פנימית שמדובר בשיר האחרון לפני ההדרן.

חוזה גונזלס בהופעה בישראל
צילום: אורית פניני
חוזה גונזלס בהופעה בישראל
שריינו כרטיסים לשנה הבאה. גונזלס מכשף את הבארביצילום: אורית פניני

לאחר דקה קצרה גונזלס חזר לבמה לביצוע מושלם נוסף של "What Will" מאלבומו האחרון, כשקריאות "What will It Be?" הידהדו בחלל ברפיטטיביות ממכרת. לאחר שני שירים נוספים הגיע רגע השיר שכולם חיכו לו וידעו שיגיע לקראת הסיום. אם את "Teardrop" של מאסיב אטאק גונזלס כיסה בצורה יפה, את "Heartbeats" של The Knife הוא כמעט וניכס לעצמו באופן מלא. הביצוע שלו הפך כמו תמיד לתפילה חרישית של המעריצים, כשבסיומו גונזלס משחרר צעקת "תודה רבה" שחשפה לרגע קטן ויפה את ההתרגשות שלו מהקהל המקומי. בדרך חזרה מההופעה השדרנית ברדיו דיווחה על החדשות הרגילות - בקבוקי תבערה בשטחים, ביקור של נשיא שנוי במחלוקת וסלפי של חבר כנסת חסר עכבות. המציאות המייאשת שוב הרימה את הראש, אבל למשך שעה ורבע במועדון הבארבי חוזה גונזלס אפשר לכמה מאות אנשים את הניתוק המוחלט, ורק על זה מגיע לו ולנו ביקור נוסף. יש לי הרגשה שאפשר כבר מעכשיו לשריין את הבארבי לשבוע שלם.

חוזה גונזלס בישראל, 22 במאי, בארבי תל אביב

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ