בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ה"פט שופ בויז" חוזרים עם מחאה רקידה

במיני־אלבום חדש וביקורתי, ניל טננט ושותפו הנחבא אל הכלים כריס לואו שרים על דונלד טראמפ, המרדף אחר לייקים ואובדן תמימות בעולם רועש ואלים. אולי זו גם הדרך שלהם להישאר מעודכנים

3תגובות
"פט שופ בויז". מחאה עם קסם, שמפתה להצטרף אליה
The Sound Stage

שלוש שנים אחרי שיצא אלבומם האחרון, "Super", חזרו "פט שופ בויז" עם מיני־אלבום חדש ובו אבעה שירים חדשים. אלבום מלא חדש יחכה עד לסתיו הבא, אך אלה שהתגעגעו לקולו של ניל טננט ולשתיקתו של שותפו הנחבא אל הכלים, כריס לואו, יוכלו להתעדכן באמצעות האי־פי שיצא ביום שישי שעבר, "אג'נדה" שמו, שהוקלט לקראת סוף 2018.

ארבעת השירים יצאו יום אחרי יום לפני שנהפכו לזמינים כחבילה אחת, קומפקטית ומהודקת. טים פאואל, שהיה בצוות ההפקה Xenomania, הפיק את האי־פי שבו לדברי טננט "שלושה שירים סאטיריים ואחד עצוב מאוד". התקופה שאנו חיים בה, הסביר, גרמה להם לכתוב אותם.

"Give stupidity a chance". הפוליטי מכולם - דלג
"Give stupidity a chance". הפוליטי מכולם

השיר הראשון, "Give stupidity a chance", הוא הפוליטי מכולם. יש בו ביקורת נוקבת נגד שני פוליטיקאים משני צדי האוקיינוס — הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ והשר הבריטי מייקל גוב. "לאנשים במדינה הזאת נמאס מכל היועצים", שר טננט, מתייחס לציטוט של מייקל גוב מ–2016, בזמן שקרא לבריטים לתמוך בברקזיט. ואיך טראמפ קשור לעניין? "אנחנו צריכים מנהיג שיודע שכסף פירושו מעמד", לועג טננט בעצב.

השיר שיצא אחריו, "On social media", קצבי ורקיד בהרבה. כבר משמו אפשר להבין על מה הוא מדבר, או בעצם צוחק. "כשאכפת לך ממה שקורה היום ואתה בודק עובדות בוויקיפדיה אתה יכול להיכנס מיד לכל ויכוח אם אתה ברשתות החברתיות", שר טננט. הפזמון מזכיר בקולות הנלווים בו את הקצב שליווה את החידוש של "פט שופ בויז" לשיר "Go West". המרדף של אנשים אחרי לייקים ורצון למצוא חן, רומז טננט, לא באמת גורם לך להיות נאהב ומאושר. הוא אינו מחדש דבר בכך: רבים לפניו כבר הצביעו על הזיוף שיש בפייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ורשתות חברתיות אחרות. אולי זו גם הדרך שלו ושל הצמד שלו להיראות מעודכנים.

"On social media". מעט מזכיר את הקלאסיקה, "Go West" - דלג
"On social media". מעט מזכיר את הקלאסיקה, "Go West"

השיר השלישי מהאי־פי הוא "?What are we going to do about the rich", הנפתח בכלי מיתר אטיים ומיד קופץ גם הוא אל המסלול המהיר. המחאה בו היא נגד עשירי העולם, המתחמקים ממסים בזמן שהמדינות שהם חיים בהן סובלות ממשבר כלכלי. הם יהירים, מוחצנים ומה שמעניין אותם הוא שיכתבו בתקשורת על פעולות הצדקה שלהם.

"What are we going to do about the rich?". גם להם לא חסר - דלג
"What are we going to do about the rich?". גם להם לא חסר

יש במחאה הזאת קסם, והיא בהחלט מפתה להצטרף אליה, אבל המלים סובלות גם מהכללות ומפטרונות, כאילו העשירים הם אכן מקור הרע היחיד לכל מה שקורה בעולם. לא מעט מעריצים של הצמד הוותיק, שהחל לפעול כבר ב–1981, טענו כי בשיר יש צביעות, משום שטננט ולואו בעצמם עשירים מאוד אחרי שאלבומיהם נמכרו ביותר מ–100 מיליון עותקים בעולם בארבעת העשורים האחרונים.

השיר האחרון שיצא מהאי־פי, "The forgotten child", הוא היפה ביותר, וגם העצוב מכולם. "פט שופ בויז" כתבו והקליטו בלדות רבות, הכתובות כסיפור קצר שמהדהד שעות רבות אחרי השינה. זו אחת מהן. גם כאן יש מחאה, אבל היא מוסוות, לא צעקנית או מוטחת בפרצוף כעוגת קצפת רגעית שנועדה להיות גימיק זמני. "היכן הילדה? היא נשכחה. הזמנים אכזריים, גבולות נחצו. היכן הילדה? היא נעלמה", שר טננט.

"The forgotten child". היכן הילדה? היא נעלמה - דלג
"The forgotten child". היכן הילדה? היא נעלמה

זהו לא רק שיר על ילדה שנשכחה — מי יודע מאיזו סיבה והאם היא בכלל מטאפורה לדברים אחרים — אלא גם על תמימות שהלכה לאיבוד בעולם רועש ואלים כל כך. ילדה של אומה, האייקון שלנו, העתיד שלנו. היכן היא? נעלמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו