בלקן ביט בוקס אקוסטי: חוק שימור האנרגיה

לכבוד החורף המדומה יוצאים הבלקן ביט בוקס למופע אקוסטי. הם משאירים את הסמפולים והאלקטרוניקה בבית ומביאים עיבודים רעננים ושחקני חיזוק מעולים. למרות זאת הם לא מצליחים להתאפק והופכים גם את המופע הזה לקרחנה

יוסי חלילי, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יוסי חלילי, עכבר העיר

אחד מחוקי הפיזיקה הבסיסיים הוא חוק שימור האנרגיה. במילים פשוטות הוא אומר שבמערכת סגורה אנרגיה לא נוצרת ולא נעלמת – היא פשוט משנה צורה. אם יש משהו שמזוהה עם הופעה של הבלקן ביט בוקס - כל הופעה של הבלקן ביט בוקס - הוא מסתכם במילה אנרגיה. ואם נחבר את שני המשפטים הקודמים, נגלה שהאנרגיה של הבלקן יכולה אולי לשנות את צורתה, אבל איננה יכולה להיעלם. ההרכב, שפרץ מזמן את גבולות הגרוב העולמי והספיק להרקיד מאות אלפי מעריצים נלהבים ברחבי העולם, מבטיח ולרוב גם מקיים חגיגת קצב אמיתית, פרועה ודינמית. אבל עכשיו חורף (כך אומרים), וגם לבלקן מתחשק קצת אינטימיות חמימה, אז הם יוצאים לסיבוב הופעות קצר בשם "MINIMAL", שבשונה ממתכונת ההופעה הרגילה שלהם ייערך בפורמט אינטימי ואקוסטי ויתבצע בישיבה. או שלפחות כך הוא יתחיל. כי כמו שיודע כל מי שנכח אתמול בהופעת הישיבה בהרצליה, ממש לא בטוח שכך הוא גם יסתיים.

בלקן ביט בוקס - הופעות חורף - לכל הפרטים
סוף השבוע של תומר יוסף
גל מזרחי משתלט על האינדי

ערך מוסף. האחיות A-Wa (צילום: ספי ניניו)

לחזות ב-BBB בישיבה זה דבר מוזר, אבל ברגע שמורידים את הביט לטובת האקוסטיקה - זה הופך גם למסקרן. מהרכב שמתבסס לא מעט על אלקטרוניקה וקצב מסונתז ומסומפל, נדרשים לא מעט אומץ ומקוריות בהחלטה לוותר על המחשבים ומכונות האפקטים בדרך לביצועים עירומים ואנאלוגיים. אבל כמו תמיד אצל הבלקן, זה מצליח להם גם הפעם, ולא רק בשל הכישרון של כל אחד מהחברים והתיאום הנפלא שלהם יחד על הבמה. המופע הזה עומד (וגם מצליח לרוץ לא מעט) בזכות שתי רגליים איתנות: עיבודים מוקפדים ומרעננים ושחקניות החיזוק שגונבות קצת את ההצגה – האחיות A-Wa. בראש ובראשונה בולטת ההשקעה בעיבודי הקטע, שמצליחים להישמע אחרת ולהפתיע לטובה גם ללא הגיבוי האלקטרוני. הבלקן מבצעים קטעים מכל האלבומים, כשאופיו של המופע נותן הרבה מקום לתופים ולכלי ההקשה של תמיר מוסקט. גם השירה והראפ של תומר יוסף מקבלים את הכבוד הראוי, לצד הנוכחות המאסיבית של הסקסופון של אורי קפלן וקישוטי הקלידים של תום דרום. אל הפאנק הצועני המוכר משתחלים אלמנטים מסוגים שונים: קודורו ומוזיקה לטינית לצד מוזיקה יוונית, מקצב רגאיי (ואפילו מחווה קטנה לסקאטלייטס) והיפ-הופ טראפי. כל הסגנונות נוצקים לתוך מינימליזם שקט או לסערה קצבית גועשת, והתוצאה כמעט תמיד מעניינת.

לחגיגה הזו מתווספת כאמור A-Wa, שלישיית האחיות לבית חיים, שבימים כתיקונם מפליאות בפיוז׳ן של מוזיקה תימנית מסורתית וגרוב עכשווי. עם אלבום משלהן שייצא בקרוב בהפקתו של תומר יוסף, הן זוכות ללוות ווקאלית את המופע, ומוסיפות לו ערך מוסף עם עוד שכבה שמחפה על ההיעדרות האלקטרונית. הן עושות את זה בחן גם עם קטע מקורי בתימנית וגם בקטעים של הבלקן שמבוצעים לראשונה על במה כמו "Habibi Min Zaman". עם שירה נקייה ובתוספת כמה צהלולים הן ממלאות עד הסוף את המקום שהשאירה שם Dunia, הזמרת הסורית שביצעה אותו במקור (והעדיפה להשתמש בשם בדוי מחשש לחייה בעקבות שיתוף הפעולה הזה). ואם נדמה היה ש-MINIMAL משמעו שקט ורגוע, מהר מאד מתברר שהחברים מהבלקן ממש לא מתכוונים לוותר על הבלאגן אלא רק לעדן אותו במעט. לאחר כמה קטעים שגוררים ״רק״ מחיאות כפיים מהאולם המעונב בהרצליה, ליוסף מתחיל להימאס והוא מודיע שאפשר גם לקום. יחד עם הקצב שמתגבר הוא מוסיף גם את הפנינה ״אקוסטי בתחת שלי״ ומשחק עוד קצת עם מכשיר האפקטים שלו (שבכל זאת הגיע למרות הכוונות האקוסטיות). משם זה כבר הופך לחגיגה של ריקודים, כשהאקוסטיקה והמינימליזם מקבלים אינטרפרטציה קרחניסטית וחושפים את האמת – הבלקן לא מסוגלים להתאפק. עם מגוון להיטים שהפכו לפריטי חובה בפלייליסט של כל בר שכונתי, ועם היכולת שלהם להזיז חלקי גוף רדומים, חוק שימור האנרגיה של הבלקן עובד. וכשהקצב והחגיגה הם חלק מה-DNA של ה-BBB, שום הגדרה של מופע חורף לא יכולה לשנות את זה.

תמיד שמח. תומר יוסף (צילום: ספי ניניו)