עידו כהן, עכבר העיר (צילום: עידו כהן)

יום לפני ההופעה של ג'וניפ בתל אביב עברה על תל אביב סופת ברקים, ואני ניצלתי את ההזדמנות לעלות לגג הבניין בו אני גר עם האלבום האחרון של הלהקה באוזניות. שם, בין דודי השמש והבזקי החשמל, היה אפשר לדמות את המתח באוויר כפי שהיה אתמול (שבת) בבארבי. אכן, סופה עברה על תל אביב.

ג'וניפ בישראל - לכל הפרטיםהמדריך המלא להופעות חו"לכל האמת על מי מגיע להופיע בארץ

עברו חמש שנים מאז ההופעה האחרונה של חוזה גונזלס בארץ, אירוע שהפך לסוג של אגדה בקרב חובבי המוזיקה המקומיים. הקהל שהגיע להופעה של ג'וניפ התחלק למחנה הפז"מנקים שהיו בהופעה ההיא מ-2008, ולמחנה של אלו שקינאו באותם פז"מנקים. בדיוק כמו בהופעה ההיא, גם כאן היה מדובר בערב סולד-אאוט. לאחר הופעת חימום של סיון לוי, שלפרקים הייתה יותר צוננת ממחממת, עלו חברי הלהקה בדיוק מופתי בשעה 22:00 (הלוואי וכל ההופעות בישראל יתוקתקו ככה). החבר'ה פתחו עם "Black Refuge", שפתח את ה-EP שלהם מ-2005, וזכו לראות קהל שלם שואג בו זמנית בקול אחד. רגע שעוד יחזור הרבה הערב. גונזלס מלמל בקולו העדין "תודה" בעברית, וסיפר כמה הוא שמח לחזור לתל אביב. החיוך על פניו חשף שלא מדובר בחנפנות רגילה של אמנים לקהל הלבנטיני. לאחר מכן הוא עבר לנגן את "So Clear" מאלבומם האחרון.

כנות מקסימה. חוזה גונזלס בפעולה

למרות הכישרון הגדול של טוביאס ווינטקורן, ברור לכולם שג'וניפ היא חוזה גונזלס, שלא זז ממרכז הבמה, כמעט קפוא בבמקומו, בעודו אוחז בגיטרה ונותן לשירים הנפלאים לזרום. הקהל הגיב בהתאם, כאילו התנפץ לפי קצב הגלים משיר לשיר. כשהלהקה החלה לבצע את הסינגל המוצלח מהאלבום האחרון – "Your Life Your Call", האדמה בבארבי כבר רעדה מרוב התרגשות. מיד לאחר מכן הם משלבים בחינניות את "Far Away", שיר קטן ומקפיץ שנתרם לאחרונה לפסקול הסרט "חייו הסודיים של וולטר מיטי". את ההופעה ג'וניפ מסיימים עם "Line Of Fire", שיר שצבר פופולריות אדירה לאחר שליווה את הפרומואים לפרק הסיום של "שובר שורות", ומאז נקשר היטב לדמותו של וולטר וויט. ואז כמו אותה סופת ברקים יום קודם, ההופעה נגמרת באותה מהירות מחשמלת בה התחילה. הלהקה עוד חוזרת לשני הדרנים בעקבות דרישתו של קהל אוהב ועיקש. בהדרן גונזלס לא פוסח על דרישת הקהל ומפנק גם עם "Down The Line" מאלבום הסולו שלו מ-2007. הקהל, מיותר לציין, מסופק עד מאוד.

מעבר לכישרון הבלתי נדלה, חשוב להבין שכוחו של גונזלס בארץ נובע מהפיכתו לתג כבוד בקרב הקהל הישראל, ולא בכדי לכל הופעה שלו בארץ אוזלים הכרטיסים. בדומה לזמרי שוליים אחרים כמו ג'ואנה ניוסם ורג'ינה ספקטור, חוזה גונזלס הוא לא רק זמר שאוהבים, הוא זמר שמעיד על אלו שאוהבים אותו. היכולת להתפאר באהדה אליו, כמו הבחורה שעמדה מאחורי בהופעה וסיפרה בגאווה שהשיר "Far Away" הוא הרינגטון שלה, היא מה שמושך לא מעט מעריצים אל גונזלס. הוא סמל סטטוס.

הופעתם של ג'וניפ בארץ, הפקה משותפת של חברות ההפקות נרנג'ה ומונוקרייב, היא רק חלק מהמבול השוטף אותנו של הופעות אינדי השנה. בהמשך 2014 אנו צפויים לקבל תופינים מוזיקליים דוגמת פיט דוהרטי ולהקת Cults, וגם ביקור שני ללהקת אוף מונטריאול שעשתה פה שמח לפני שנתיים. עם בשורות כאלה מנרנג'ה קשה לי להבין אנשים שאומרים שהשנה יש חורף שחון.

עידו כהן הוא מבקר מוזיקה ומנהל עמוד We Support Musicians בפייסבוק

משהו להתהדר בו. ג'וניפ בישראל