ליידי גאגא בישראל: לא סתם גברת, מלכה

יותר משהיא אוהבת לשיר, לרקוד ולהופיע, יותר משהיא אוהבת להצטלם, להתחפש ולעשות פרובוקציות -  ליידי גאגא אוהבת את הקהל שלה. היא הוכיחה את זה בכל דקה ודקה מהמופע הצבעוני, המשוגע והמרהיב שלה בפארק הירקון

מור קומפני, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מור קומפני, עכבר העיר

השביל לפארק הירקון מעולם לא נראה צבעוני יותר. אלפי נשים וגברים בפאות, פלטפורמות, נוצות ומחוכים חוצים אותו בהתלהבות. החמסין הכבד לא מנע מהם להתאפר בכבדות ולוותר אפילו על חלק קטן מהשואו - ממש כפי שלא ימנע זאת מהאלילה שהגיעו לכאן לראות. לצעירים בארץ יש ככל הנראה רק שתי סיבות טובות להתמרח בקילו וחצי של נוזל נצנצים: חג פורים, והופעה של ליידי גאגא.» ליידי גאגא - כל הכתבותזו הופעתה השנייה של גאגא בישראל. בפעם הראשונה שלה בשנת 2009 היא הייתה ממש על סף פריצה ועדיין לא הכוכבת הענקית ואולי אפילו מעט מאוסה שהיא. למרות זאת, לדעיכה האקטואלית של גאגא לא היה זכר אמש בפארק הירקון. המעריצים האדוקים שלה, אותם היא נוהגת לכנות "מפלצות קטנות", גדשו את הפארק והוקירו לה תודה אחרי קיץ שלם של אכזבות וביטולים. עד שיש סיבה טובה לשמוח כאן, תהיו בטוחים שמעריציה של גאגא לא משתייכים לסוג שיוותר עליה, ובצדק. הערב נפתח מעט בעצלתיים עם דיג'יי ליידי סטארלייט. היא הייתה חביבה, והזכירה מעט את גאגא במראה ובווייב, אבל הדאנס והאלקטרו שניגנה היו מעט משעממים ורפטטיביים. בסביבות תשע ורבע פינתה גברת סטארלייט את הבמה, ואחרי ציפייה ארוכה שנדמתה כמו נצח, הגיע הגברת גאגא לתת בראש. "תצטרכו לגרור אותי מכאן בכח" גאגא תמיד הייתה עוף מוזר בנוף הפופ הקבוע. היא לא יפה במובן הסטנדרטי, היא מתעקשת לעשות דווקא. יש לה חיבה לפרפורמנס אדיר, לתחפושות, לתשומת לב יתרה – אבל כל אלה לא באים על חשבון כישרון אדיר ויכולת ווקאלית מרשימה. היא מבין זמרות הפופ היחידות כיום שדואגות להיות מעורבות בכל פרט ופרט בתהליך היצירה, החל מכתיבה והלחנה של השירים, נגינה, כוריאוגרפיה ואפילו עיצוב התלבושות. אבל למרות שגאגא תמיד השתדלה לשדר שהיא בזה לבנאליות, לאופנה ולמה שנהוג ומקובל – היו לא מעט סדקים בתדמית הזו. מצד אחד היא מטיפה בשיריה לאהבה עצמית, מצד שני שמועות על ניתוחים פלסטיים שעברה צצות ללא הרף. מצד אחד היא מחתה על ריטוש תמונותיה בפוטושופ על גבי שערי מגזינים, באמתלה שהיא מתנגדת לשלמות ולשאיפה המגוחכת לרזון, מצד שני הודתה כי היא סובלת מהפרעות אכילה ולא אחת גם הקיאה על הבמה. יש בה משהו שאי אפשר לשים עליו את האצבע. אף אחד לא יודע מי זו ליידי גאגא אבל דבר אחד ידוע ובטוח לגביה, דבר שיתחזק ויהדהד עוד יותר במהלך המופע שלה - היא פשוט אוהבת את המעריצים שלה, יותר מהכל. עוף מוזר בנוף הפופ העכשווי. ליידי גאגא בהופעה (צילום: יח"צ)כצפוי במהלך סיבוב ההופעות הנוכחי, המקדם את אלבומה האחרון, פתחה גאגא בשיר הנושא מתוכו "ArtPop". ואיזו פתיחה זו הייתה - על במה שעוצבה כמו צוללת או שמא חללית משונה שנעה מתחת לים, עם עשרות רקדנים, קונפטי צבעוני בצורות שונות שמתעופף על הקהל, ותלבושת נצנצים עם כנפיים שבמרכזה בוקע גלובוס בוהק. כן, זאת גאגא ולא אחרת. היא מלכה של שואו והגזמה והיא לא הולכת להתנצל על זה. אחרי שפתחה בקריאות נלהבות בעברית ("תל אביב, אני אוהבת אתכם") היא דילגה בקלילות ל"G.U.Y", מלווה ברקדנים שלה שרוקדים איתה בתיאום מושלם, על רקע וידאו ארט מושקע למדי, אורות מנצנצים, ושוב אותו קונפטי צבעוני שלא מפסיק ליפול על הקהל. עוד לא הספקנו למצמץ וגאגא כבר מחליפה תלבושות – עכשיו היא בתולת ים והרקדנים הם דגים מסוגים שונים. "לא יכולתי לחכות לעלות על הבמה הערב", הודתה גאגא, "אתם תצטרכו לגרור אותי מכאן בכח". עם הלוק המחודש היא ביצעה את "Manicure" ואפילו דילגה לקהל, התרוצצה וחילקה כיפים חופשי לכל המבקש. כשסיימה את השיר ודממה השתררה בחלל - אפשר היה לשמוע את נשימתה המהירה והמתנשפת, דבר שיחזור על עצמו מספר פעמים במהלך הערב, ויגרום לרבים מהצופים לחזור על המשפט "וואו, היא לא אנושית". אבל גאגא דווקא כן אנושית, וזה אולי מה שמבדיל אותה לטובה משאר כוכבות הפופ בימינו. להבדיל מדמויות יפות ואנמיות כמו קרש, כגון טיילור סוויפט וריהאנה המשעממות – בגאגא יש כמויות אדירות של רגש, אותו היא לא מתביישת להפגין. "לפני שבע שנים כתבתי את השיר הראשון שלי שהצליח", היא מספרת לקהל בהתרגשות, הקול שלה נסדק ונשבר תוך כדי. "שבע שנים עברו, שבע שנים שבהן אתם אוהבים אותי. אני לא שוכחת לכם את זה". הכוכבת הכי אנושית מה שעשוי לבאס חלק מהמעריצים שהגיעו לשמוע את הלהיטים הגדולים של גאגא, זו דווקא הבחירה שלה להרביץ אותם במחרוזת או באופן מקוטע. כך למשל מצאו עצמם "Poker Face" ו"Telephone" בביצוע מפוספס. אולי זה בגלל שאי אפשר באמת לבצע את "Telephone" בלי ביונסה, אבל נדמה היה שמסתתרת שם אג'נדה קצת יותר עמוקה, אליה תתייחס גאגא בהמשך. אכן ההסבר לא מאחר להגיע: "מהרגע שהתחלתי את הקריירה שלי אמרו לי שאני שונה", הסבירה גאגא, "ובכל פעם שאומרים לי להשאר אותו דבר או להיות קרובה יותר לזרם, אני אעשה בדיוק הפוך". הבטיחה וקיימה. להפתעה הבאה של הערב איש לא ציפה. גאגא שוב מחליפה תלבושות, הפעם למראה הסופרימס עם פאה שחורה מנופחת, שמלת ערב קטנה ועגילים תואמים. מצטרף אליה לבמה טוני בנט הישיש והשניים מבצעים את "Can't give you anything but love". הקהל משתולל כשגאגא נפרדת מבנט ונותנת ביצוע מאלף ל "You and I"אחת הבלדות היותר יפות ומרגשות שלה, אותה כתבה לאהבת נעוריה. למרות שגאגא לא ויתרה על פלייבק בחלק ניכר מהערב, הרגעים הכי יפים ומרגשים שלה היו הרגעים בהם נפרדה ממנו לחלוטין וחשפה דבר שמשום מה היא מתעקשת להסוות, או שלא לגמרי בולט למי שלא שמע אותה בא-קפלה – לבחורה יש קול אדיר. יש לה מנעד קולי רחב ומגוון וכשהיא רוצה היא יכולה גם להשוויץ בו ללא הרף. כך היא גם עושה בביצוע שקט ל"Born This Way". במהלכו, חושפת גאגא, לאחר השורה "אמא שלי אמרה לי כשהייתי צעירה" כי אמה נמצאת בקהל, ושרה אליה. ההתרגשות לא מבלבלת אותה, גם לא המיקרופון שנופל. מדהימה, אבל בכל זאת אנושית - כבר אמרתי. חגיגה של צבעים וביזאר. ליידי גאגא בהופעה (צילום: יח"צ)הקהל הוא הכל מכאן ואילך הערב הופך ונהיה מטורלל וצבעוני יותר – פעם גאגא היא תמנון, פעם היא מלכת סאדו, ובכל פעם יש לה פאה אחרת. היא משלבת בין "Edge Of glory" ל"Judas" ל"Alejandro" ואז נותרת חצי עירומה עם הגב לקהל. הצוות שלה מלביש אותה כתינוקת פסיכית וצבעונית, ובדמות זו היא מבצעת את אחד הלהיטים הכי גדולים שלה "Bad romance". אחרי דילוגים רבים ומאכזבים, הייתה זו בחירה מושכלת לא לוותר על אף פסיק מהשיר הזה, שככל הנראה אהוב על הקהל הישראלי במיוחד – שכן זה משתולל ושואג את המילים. גאגא מצידה, לא מפסיקה לפטפט בעברית ולהשיב אהבה לקהל. מאז הופעתה של אמנדה פאלמר בארץ, לא נראתה עוד מישהי כזו, שלא מפסיקה להתייחס ולהרעיף אהבה על הקהל שלה. תאכלי אבק טיילור סוויפט. ליידי גאגא בהופעה (צילום: יח"צ)

בתוך כל השואו והספקטקל מגיע עוד טוויסט. "יש לי דרך משונה להתמודד עם הכאב שלי", אומרת פתאום גאגא לקהל, "כל מה שאתם רואים כאן, כל המוגזמות הזו, התלבושות, הצבעים, הקצב, כל מה שנמצא כאן מגיע מהכאב שלי. מהמכשולים שנתקלתי בהם בחיי, מדברים שעברתי". פתאום נראית גאגא חשופה מאי פעם. היא מסיימת ולא סתם - עם "Applause", שיר בו היא מודה שהיא פשוט מכורה לקהל ולמחיאות הכפיים, לכל אותם האנשים המחופשים שעומדים בקהל ומריעים לה. היא נעלמת וחוזרת, איך לא, עם תלבושת חלל חדשה, מבצעת את "Swine" כשרקדניה מחופשים לחזירים ויורקים על הבמה נוזל צבעוני. גאגא בחרה לסיים עם "Gypsy", שהוא שיר ההדרן הדי קבוע שלה בסיבוב ההופעות הנוכחי. יש שיאמרו שזו בחירה מאכזבת, לא מדובר בלהיט ענק שנכון לסיים איתו מופע בסדר גודל כזה, אבל מה זה נכון או לא נכון אצל ליידי גאגא? אולי דווקא השורה החוזרת בפזמון השיר הזה מציגה היטב את הקוטביות שבאופייה של גאגא, כפי שהצטייר עד כה: "אני לא רוצה להיות לבד לנצח, אבל אני אוהבת את החיים הצוענים שלי".ואז כשהכל נגמר, כשגאגא והרקדנים משתחווים – אני מבחינה בכך שהיא בוכה. לא אכפת לה שהמסקרה נוטפת על פניה, ולא אכפת לה שכולם מסתכלים. ואני מאמינה לה. אני מאמינה לאישה החייזרית הזו, שאולי נתנה כל מה שיש לה מהר מידי ושילמה על זה מחיר. אני מאמינה להתרגשות ולאהבה ולמילים החמות שהרעיפה על הקהל שלה כל הערב. אני מאמינה גם לכאב שעליו היא מדברת, ואפילו לסיסמאות השחוקות על שוויון ואהבה וקבלה, אותן זרקה במהלך ההופעה. אני מאמינה שמתחת לכל זה היא עדיין אחת הנשים המוכשרות שיצא לי לחזות בהן בחיי. אני מאמינה לה שהיא לא יכולה אחרת. היא פשוט נולדה ככה.