אמש בפסטיבל הפסנתר: יהורם גאון מרגש, ריף כהן מבולבלת

שני מוזיקאים הופיעו אמש לראשונה בפסטיבל הפסנתר - אך בעוד יהורם גאון סיפק הופעה מגובשת ומרגשת, ריף כהן עדיין לא מצאה את הסנטר המוזיקלי שלה

יוסי חלילי וטל לוין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יוסי חלילי וטל לוין

חיים נחמן ביאליק, אלכסנדר פן, נתן אלתרמן ונעמי שמר - אלה הם רק חלק מהאורחים שהזמין אמש (חמישי) יהורם גאון למופע החגיגי שלו בפסטיבל הפסנתר. הערב הוא יריית הפתיחה לסיבוב מופעים שלם, שבו משלב גאון בין שיריו המוכרים והאהובים לבין סיפורים, מכתבים וזיכרונות, שלו ושל אחרים, והכל על אהבה. "לפני שקראתי למופע 'אלף נשיקות', חשבתי לקרוא לו 'מועדון הלבבות השבורים'", הוא אומר בראשית הערב. "בסוף הבנתי שזה בעצם אותו דבר" (הציטוט מהזיכרון). לגאון הצטרפו קרני פוסטל בצ'לו, אלון נדל עם גיטרה בס, ליאור שושן על התופים, מרק רוזן על כלי נשיפה ואודי תורג'מן על הפסנתר. » פסטיבל הפסנתר 2014 - כל המופעים

הבחירה בגדולי הזמר והשירה העברית היא אחד הדברים המייצגים ביותר את הרפרטואר של גאון, והערב שהציג ביקש במידה מסוימת להחזיר עטרה ליושנה: שירים שבהם יש כבוד גדול למילים ולשפה. "מקומי צאי" הקליל והמשמח, דרך "איילת אהבים" הרומנטי עד "אלף נשיקות" מלא הפאתוס - כל מילה הודגשה והובלטה. קולו של גאון כבר לא מצליח להגיע לכל הטונים הגבוהים, אך הוא מפצה על כך בדיקציה מדויקת, ומספר את שיריו לקהל, ממש כפי שהוא שר את סיפוריו. והקהל, הקהל יצא מגדרו, הצטרף בכל שיר, צחק מכל בדיחה, ועטף את גאון בהרבה אהבה. אלתרמן, ביאליק ושמר מתארחים. יהורם גאון (צילום: דין אהרוני)מכולם נבחר דווקא "הכניסיני תחת כנפך" לפתיחת הערב, שיר שעוסק יותר בייאוש מהאהבה מאשר ברגעיה המשמחים. ואכן עד מהרה התברר שגאון לא עסוק בלמכור לקהל שלו לוקשים - כי חלק לא מבוטל מאותם גדולי הזמר והשירה העברית היו בעייתיים מאוד בכל הקשור לאהבה. הוא מספר על מכתבי האהבה ששלח ביאליק לציירת אירה יאן, איתה ניהל רומן. בהמשך גאון מונה גם את אלתרמן ופן במשפחת הגברים הסוררים, ואף מסרב לשיר את המילים "ותשרוף את ביתך עלייך" מ"ניגון עתיק". מספר את שיריו ושר את סיפוריו. יהורם גאון (צילום: דין אהרוני)"היה לכם ספק שאחזור?", שואל גאון את הקהל, כשהוא מתיישב לתת הדרן. היו בו "את חכי לי ואחזור", "איפה הן הבחורות ההן" וכמובן "רוזה" - שהשלימו ערב שבו יותר מכל הראה גאון שאהבה שלו היא לשיר. (טל לוין)ריף כהן: יגון ואושר מתחלפים בתור לפני קצת יותר משנתיים כתבתי כאן על הופעת ההשקה של ריף כהן. היו אלה הימים של אחרי הוצאת אלבום הבכורה שלה, וההייפ סביב הממתק המוזיקלי המפתיע והחינני הזה היה בשיאו. עם זאת, גם אז ההופעה שלה הייתה רחוקה מלהיות מושלמת. לצד רגעים מרגשים ומהנים באמת, היו שם גם לא מעט רגעי בלבול, אי סדר וחוסר אחידות. אמש, בהופעה הראשונה שלה בפסטיבל הפסנתר, נדמה היה שלא הרבה השתנה: ריף כהן היא עדיין יהלום בימתי לא מלוטש מספיק. אלא שהפעם כבר אי אפשר לעשות לה הנחות. מפלס ההתרגשות, התמימות והתום של כהן, כובשים ככל שיהיו, לא יכולים לשמש יותר כנסיבות מקלות. תום וכנות כבר לא מספיקים. ריף כהן (צילום: טל לוין)

כמו אז גם היום, המופע של כהן מהנה אבל לא אחיד. לצד שיאים וביצועים נפלאים (Dans Mon Quartier שפותח בעוצמה את ההופעה, כמה שירים חדשים מהאלבום שעתיד לצאת בקרוב, הדרן נהדר וגם ביצוע מדהים בליווי פסנתר ל-When I Go של Minimal Compact), מגיעים גם רגעים טובים פחות. האקלקטיות המובנית בחומרים איתם מתעסקת כהן מתגלה שוב כחרב פיפיות על הבמה, כשהמעברים החדים מדי מהקצב והשמחה למלנכוליה המלווה בפסנתר וכינור מצליחים לתעתע לא אחת. גם ההצטרפות של אימה פטריסיה (הופעה משותפת ראשונה) אולי מרגשת, אך לא מהווה תרומה של ממש בפן המוזיקלי. לצד כל אלה נדמה שהרכב נגני הליווי שבחרה כהן לא לגמרי תואם את מה שהיא עצמה מתאמצת לשדר. למעט צביקה אלייב שרוקד ומחייך ללא הפסקה, שאר החברות והחברים מסביב נראים קצת כבויים, מה שלא מסתדר בעליל עם החיוניות והחיות של כהן ותורם עוד קצת לבלבול.יהלום בימתי לא מלוטש מספיק. ריף כהן (צילום: דין אהרוני)

בזמן הארוך שעבר מאז הופעת ההשקה שלה ועד אתמול, הספיקה ריף כהן להופיע לא מעט ולצבור ניסיון בימתי לא מבוטל. למרות זאת, נדמה שעדיין חסרה שם יד מכוונת שתדע לנתב את הכישרון האדיר והחן הבלתי נגמר שהיא מפזרת על הבמה ולאסוף אותם לכדי מופע מהודק וברור יותר, כזה שידגיש ויבליט את כל הטוב שיש לזמרת והיוצרת הנפלאה הזו להציע. (יוסי חלילי)