דודו אהרון בהופעה: עדיין מרגש אבל לא מחדש

אחרי שישה אלבומים, להיטים רבים, הופעות סולד אאוט, כסף ותהילה, דודו אהרון כבר לא צריך להוכיח מה האמנות שלו שווה ביחס ליוצרים אחרים, אלא להתקדם, לחדש, ולרענן את הופעתו שלו

ליאור שרעבי, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ליאור שרעבי, עכבר העיר

אין ספק שההתכתשות המתוקשרת בחודש שעבר בין נסיך הרוק המגלומן, אביב גפן "האשכנזי", לדודו אהרון "המזרחי" ליבתה את מערך יחסי הציבור של אהרון לקראת ההופעה "משהו קורה פה" ביום חמישי האחרון, בהאנגר 11 בתל אביב. אבל הקרב הזה היה גם עוד סימפטום תרבותי של עליית השיח המזרחי בכלל ובהקשר למוזיקה המזרחית בפרט, בשנה האחרונה. זה החל כבר ב-2013 עם "ערס פואטיקה", קבוצה מחתרתית המוחה על היעדרה של השירה המזרחית בתוך השירה העברית, המשיך עם הסדרה "ערסים ופרחות – האליטות החדשות", שזכתה לביקורות מעורבות, אבל יצרה רעש, ולבסוף הגיע גם לפריים טיים של ערוץ 2, כשגפן ביקר בחריפות את שירו של אהרון "אמא יקרה", אבל למעשה הציג את עמדותיו בנוגע לכלל הזמרים המזרחים והטקסטים "הרדודים" שהם מבצעים. גפן הזכיר לכולם שהשסע העדתי והנצחת הסטריאוטיפים שוב התעוררו לחיים.» דודו אהרון - לוח הופעות

אז מעריציו הנאמנים של אהרון – קהל מגוון מכל הגילאים, מזרחים ואשכנזים, דתיים וחילונים, חברי הקהילה הגאה ואפילו לירן חולצה אפורה – הגיעו בהמוניהם להופעה המדוברת (כל הכרטיסים נמכרו מראש, ומישהו בכניסה למתחם אפילו ניגש אליי וביקש לקנות את הכרטיס שהחזקתי בידי), ומילאו את האנגר 11 כדי להוכיח מי הוא המנצח האמיתי במלחמת ההתשה הזו. ואהרון, אחד הסמלים המובהקים של הפופ הים התיכוני העכשווי, ניסה בכל כוחו לספק את הסחורה בשביל ההמונים שבאו לראות אותו. תגידו לו שיש

אבל גם המעריצים הגדולים ביותר שלו עשויים להעיד שההופעה הזאת לא הייתה המוצלחת ביותר של אהרון, בעיקר משום שמתחילתה הוא נשאב לגימיקים: במת קט-ווק שנכנסת לתוך הקהל, עליה הוא פיזז במשך כל הערב וחילק "כיפים" לגדודי מעריציו שהביטו בו מלמטה, דואט עם ילדת בת-מצווה שעלתה לשיר איתו את "דובדבן", והנורא מכל וידאו-ארט ילדותי וחסר מקוריות על המסכים מאחוריו, שהיה נראה כאילו נלקח מקליפים באייטיז.

קהל מגוון מכל הגילאים. דודו אהרון בהופעה (צילום: ערן בן עמי)

אהרון פתח את ההופעה עם הבלדות "משהו טוב", "זוכר" ו"מילים פשוטות", אבל מהר מאוד עבר למחרוזות המורכבות מלהיטיו: "אהבה ללא גבולות", "הכל זה מלמעלה", "לא מוותר", "אהבה ראשונה" ו"ילדה מבית טוב". המחרוזות שהיוו מוטיב מרכזי בהופעתו נבעו כנראה מהרצון שלו לכסות את הרפרטואר העשיר שלו בצורה האופטימלית, ולאו דווקא בגלל שניסה לדחוף כמה שיותר שירים בשעתיים של הופעה. מה גם, שבכל מחרוזת שכזו, שורות הכיסאות שנפרשו למרגלות במת הענק ושימשו כתפאורה לרגע, הוסטו הצידה והקהל קם, מחא כפיים ורקד בהתלהבות. כשאהרון סיים לשיר את המחרוזת הראשונה, הוא עצר לרגע והודה למשפחתו, לחברו הקרוב אליקו ולמאזיני רדיו "לב המדינה" (שזכו לשמוע את ההופעה בשידור חי), ולא בכדי. בניגוד לתחנת הממסד גלגל"צ, שהתעלמה ומתעלמת משיריו של אהרון כמעט לגמרי עד היום, ברדיו "לב המדינה" הם דווקא זוכים לבמה רחבה וכל סינגל שהוא משחרר הופך ללהיט היסטרי וזוכה להשמעות רבות.

משם אהרון המשיך למחרוזת נוספת ("ביוטיפול", "בואי נדבר") ומיד לאחריה ביצע את "קרוסלה" (קאבר לבן ארצי). למרות קולו החזק, במהלך השיר הוא חשף לראשונה פגיעות מסוימת והצליח לרגש באמת. כשסיים לשיר התפלא שאפילו בשיר מלנכולי שכזה מעריציו בשורות הראשונות קפצו ורקדו, אז הוא נתן להם את מה שביקשו וביצע עוד מחרוזת ("האוטו שלי היופי שלך", "לא יפרידו בינינו" ו"בחור רגיש"). הלהקה הגדולה שהקיפה אותו – 15 נגנים ושתי זמרות ליווי שקולן לא נשמע כלל לאורך המופע ולכן מוטב היה לוותר עליהן – עשתה את עבודתה, והעיבודים לשירים, בין אם היו רוקסיטיים או נוגים, נעו בין החביב לשבלוני. חשף לראשונה פגיעות מסוימת. דודו אהרון בהופעה (צילום:ערן בן עמי)

ככל שעבר הזמן וההופעה לא התרוממה לגבהים מיוחדים, אהרון ניסה לעורר את הקהל בקטעי הקישור בין השירים והמחרוזות, בהם דיבר מהלב. הוא סיפר על משברים, חזר רבות על המילים אהבה וזוגיות, הזכיר אנקדוטה בנוגע לקסטות של זהר ארגוב שהיו לאביו ואפילו צילם סלפי עם המעריצים. רגע לפני שניגש לשיר את "אמא יקרה" פנה לקהל ואמר: "שום מילה על אביב גפן, רק תצלמו ותראו לו". למרות העקיצה המיותרת הזו, הביצוע המוזיקלי היה הטוב ביותר בהופעה. הוא אפילו היה יכול להיות סיום מכובד למופע סביר, אבל דווקא אז, במעבר חד ותמוהה, אהרון ביצע את "תגידו לה" בגרסה אלקטרונית מלאכותית ומיושנת, כשמאחוריו מרצדות תמונות מפסטיבל הדאנס "טומורולנד" בבלגיה. אולי הוא ביקש להביע את מחשבותיו באמצעות השיר שהפך להמנון ולהזכיר לכולם – כן, גם לאביב גפן – שהוא "הולך כאן לנצח".

הבעיה היא שאחרי שישה אלבומים (השביעי בדרך), להיטים רבים, הופעות שכל הכרטיסים אליהן נמכרים מראש, כסף ותהילה, הוא כבר לא צריך להוכיח מה האמנות שלו שווה ביחס ליוצרים אחרים, אלא להתקדם, לחדש, ולרענן את הופעתו שלו, גם עבור קהל מעריציו האדוק. עם זאת, למרות שההופעה האחרונה לא הייתה רגע השיא בקריירה שלו, צריך לזכור שאחד הדברים המרכזיים שמכריע אם מדובר בהופעה טובה הוא הקהל שמגיע למופע וההתנהלות שלו לאורכה, ולכן דודו אהרון יכול לישון בשקט. אחרי הכל הוא עדיין זמר שמבדר ומרגש ישראלים רבים, אשכנזים ומזרחים כאחד.דודו אהרון בהופעה, 13 בנובמבר, האנגר 11, תל אביב