רק אמצע אוקטובר, אבל אני כבר ביילתי ושלחתי את הבחירה שלי לאלבום השנה

האימייל, ובו המלצה חד־משמעית להאזין לאלבום החדש של Throwing Muses, הגיע בלילה. קראתי אותו בשעת בוקר מוקדמת מאוד. בחוץ היה עדיין חשוך. העירנות היתה חלקית. לא סיטואציה שמתאימה להאזנה לאלבום שלם, בוודאי לא לאלבום של רוק גיטרות. ובכל זאת לחצתי פליי, רק כדי להתרשם ולהבין אם כדאי להקשיב לאלבום בשעה מאוחרת יותר. חשבתי שאקשיב לשיר אחד, מקסימום שניים, אבל מה ששמעתי היה כל כך טוב, כל כך טעון וספוג ברגש, שלא יכולתי להפסיק. בשבע וחצי בבוקר כבר שמעתי את האלבום פעמיים. בימים הבאים הקשבתי לו עוד 20 פעם.