בן שלו
בן שלו
בן שלו
בן שלו

אנשים שלא מחבבים את אביב גפן אוהבים לומר שיש לו קול של צפרדע. יש מן האמת בהערה האכזרית הזאת, אבל הכישורים של גפן כמלחין ופרפורמר מצליחים רוב הזמן לנטרל את הבעיה הווקאלית שלו, או לפחות למתן אותה. אם הלחן מצוין, ואם הלהקה מסחררת סביבו דרמה סוחפת, הקול של גפן הוא צפרדע שאפשר לבלוע.

אבל מה קורה כשבמקום הלהקה הרגילה יש תזמורת, והתזמורת הזאת מנגנת יפה וענוג ואסתטי ונשמעת באופן כללי כמו נסיכה? או אז נעשה קשה לבלוע את הצפרדע. הניגוד בינה לבין הנסיכה מבליט את צפרדעיותה. זה מה שקרה בהופעה של גפן עם התזמורת הפילהרמונית אתמול. למשמע היופי המוזיקלי שיצרו הכינורות והקרנות, הוויולות והחצוצרות, הצ'לים והטרומבונים, התעוררה ציפייה בלתי נמנעת לשמוע זמר ששר יפה. הוא לא צריך להיות סינטרה, וגם לא אריק איינשטיין. אבל הוא צריך לשיר יפה. וזמר ששר יפה לא היה אתמול בהיכל התרבות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ