שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
משה קוטנר
משה קוטנר

זה התחיל כבר בחוץ. המונים צבאו על קופות היכל התרבות וספסר הציע כרטיסים. התברר שיש יקום שבו כריס דה ברג הוא לא רק ההוא ששר את הסלואו־כיתה־ד’ “ליידי אין רד”, אלא סופרסטאר. אם חברי הקבוצה הראשונה עשויים לקבל עוויתות לזכר שירי סלואו כאלה, הקבוצה השנייה, שמילאה את היכל התרבות, יודעת יותר טוב מזה. היא יודעת ומכירה את עשרים אלבומי האולפן שהוציא הזמר והיוצר האירי מאז 1974, ואת הפאזות השונות בקריירה שלו - מהפולק, דרך הבלדות ולהיטי הפופ של האייטיז, ועד היום. היא יודעת לבקש מדה ברג שירים מהאלבום הלפני אחרון וכאלה משני אלבומים לפניו, ואז לשיר אותם אתו בליווי תנועות הקשה דמיוניות על תוף גדול. אנשי הקבוצה הזאת גם יודעים להיות הקהל המושלם למישהו כמו דה ברג, שמשתמש בכל טריק לא־שומעים־אתכם־חזק־יותר שיש בספר, והם מקבלים בתמורה להט ומסירות.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ