"אלט-ג'יי" מנגנים את צלילו של דור היפסטרי שלם

המוזיקה של "אלט־ג'יי" הבריטיים מספקת קול לדור של ילדים שזקוק למקום מוגן ואהבת אמת. בז'אנר ההיפסטר־מלנכולי שבו הם פועלים הם נשמעים מעולה גם באלבומם השני

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי פיטשון
אבי פיטשון

"אלט־ג'יי" (נו זה צירוף המקשים שעושה צורה של משולש מסבירים לכם שעה) אולי נשמעת כמו להקת אינדי־פולק חצי אלקטרונית נוגה, קווירקית, רגישה, מלנכולית ושברירית הפונה לילדים מוזרים ומופנמים שיצאו מסרט של ווס אנדרסון. זה נכון, אבל בעת ובעונה אחת מדובר בהרכב מיינסטרים מצליח. אלבומם הראשון, "אחלה גל שבעולם" מלפני שנתיים, זכה בפרס מרקורי ומכר מליון עותקים. אני קורא למה שהם עושים "ווס־אנדרסון־קור", וזה חלק ממה שמסביר את ההצלחה שלהם. כלומר מדובר במוזיקה נגישה לחלוטין, זה לא שוק מוחלט שהם מצליחים, אבל יש כאן רקע תרבותי־סוציולוגי מעניין שדורש הסבר ספקולטיבי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ