ה"סמשינג פמפקינס" מוחצים אותך ברכות

אחרי כמה שנים מייגעות ה"סמשינג פמפקינס" חוזרים עם אלבום טוב, בהרכב חדש לגמרי, כולל טומי לי. אל תשאלו לאיזה סמרטוט זה הופך את מי שהלהקה היתה חלק מהעולם שלו

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אבי פיטשון
אבי פיטשון

הנה משהו חדש שגיליתי על ה"סמשינג פמפקינס" במהלך ההכנה של הביקורת הזאת: יש להם כמה שירים, שניים ספציפיים ליתר דיוק - “טונייט, טונייט" ו”1979”, שניהם מהאלבום המגלומני הכפול מ-1995, “מֶלון קוֹלי אנד דה אינפיניט סאדנס" – שמוציאים ממני דמעות אפילו כשאני לא מאזין להם. קראתי לתומי איזו ביוגרפיה של הלהקה להשלמת פערים, ובקטע על האלבום הנ"ל, בעוד אני קורא את כותרות השירים, טראח, לחלוחית בעיניים. אחסוך מכם את הסצינה שליוותה את ההאזנה המחודשת לשני החברים המתוקים־צובטים הללו שחיכו בסבלנות מי יודע כמה שנים כדי שאבוא לבקר. הם ידעו שאבוא ושזה יהיה כיף ומרגש. אלוהים, אני עוצר את הדמעות תוך כדי הקלדה, למה הפכתי?

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ