להקת "לואו" לא הצליחה לגעת

היו הבזקים והבלחות של מגע. היה לא מעט יופי באינטימיות החשופה והרגישה, אבל רוב הזמן ההופעה של להקת "לואו" שיעממה

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בן שלו
בן שלו

באחד השירים הראשונים בהופעה מימי פרקר, המתופפת המזמרת של להקת "Low", שרה את השורה המהדהדת הזאת: "אני מרגישה את הידיים, אבל אני לא רואה אף אחד". זה מה שאמנות במיטבה, כמו אמונה דתית, יכולה לעשות – להניח עלינו יד בלתי נראית. מתוך כוונה או לא מתוך כוונה, זה בדיוק המקום שאליו "לואו" חותרת, בקצב האטי והנחוש שאופייני לה, וההיענות למוזיקה שלה תלויה במידה רבה בשאלה אם היא מצליחה לגרום למאזין לחוש שהיא מניחה עליו את אותה יד בלתי נראית. אם לשפוט על פי פניהם המאירות ותשואותיהם הרמות של מאות האנשים שמילאו את הבארבי, אני נמנה עם המיעוט שלא הרגיש על כתפיו או על מצחו את היד הזאת.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ