ניקי מינאז' הצליחה להתבסס כגברת הראשונה של המוזיקה השחורה

אלבומה של ניקי מינאז' "התבנית הוורודה" גובר על "פינאטה" של פרדי גיבס ועל "2" של "ראן דה ג'ולז" מבחינה מסחרית, אך בהאזנות חוזרות הוא נחלש. אלבומי ההיפ־הופ הגדולים של השנה החולפת

עמוס הראל
עמוס הראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עמוס הראל
עמוס הראל

הראפרית ניקי מינאז' עושה את מה שאף אשה אחרת לא עשתה כבר יותר מעשור וחצי. בחורף 2015 מינאז' היא השם הגדול ביותר בהיפ־הופ. זה לא קרה מאז לורין היל - ובמידה פחותה מיסי אליוט - בשלהי האלף שעבר. אם דומיננטיות נשית היא כבר שנים עניין מובן מאליו בפופ הלבן (טיילור סוויפט) והשחור (ביונסה, ריהאנה), היפ־הופ אינו ז'אנר שמקבל עליו בקלות שוויון תעסוקתי. עם קהל צרכנים שמורכב ברובו מגברים צעירים, נשים מתחילות שם מראש מנקודת פתיחה מסחרית נמוכה יותר. מה גם שעל ראפריות מסתכלים במבט עקמומי במקצת, שנועד לבחון אם הן עומדות בשתי אמות מידה קפדניות: האם היא מיומנת דיה? האם היא משדרת קשיחות מספקת?

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ