וירטואוזיות בעלת צלם אנוש

הערב השני של פסטיבל ג'ז חורף באילת הביא עמו שתי הופעות נפלאות: ההופעה שומטת הלסת של הפסנתרן הספרדי דורנטס והקונטרבסיסט הצרפתי רנו גרסיה פונס והופעתו השניה של אנריקו ראווה

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בן שלו
בן שלו

אם הערב הראשון של פסטיבל ג'ז חורף באילת היה מוצלח מאוד, הערב השני כבר נשק לעילאי. לא הופעה פנטסטית אחת, כמו שהיה ביום הראשון, אלא שתי הופעות נפלאות. בדרך כלל צריך לעבור פסטיבל שלם, אם לא שניים או שלושה, כדי להגיע לבציר כזה. אתמול זה קרה בתוך חמש שעות.

הדבר הראשון ששמט את הלסת בהופעה של הפסנתרן הספרדי דורנטס והקונטרבסיסט הצרפתי רנו גרסיה פונס היה הנגינה של גרסיה פונס. ידיד בסיסט שהיה אתי בהופעה אמר ביציאה מהאולם שמדובר בחייזר, ואחר כך הוסיף שהדברים הבלתי אפשריים לכאורה שגרסיה פונס עשה עם הקונטרבס היו כמו לייצר יין מעגבניות. הקונטרבס של גרסיה פונס, שהיו בו חמישה מיתרים במקום הארבעה הרגילים, היה אכן הרבה יותר מקונטרבס. הוא היה גם צ'לו, עוד, כינור מזרחי ועוד ישויות צליליות מרהיבות ופחות מוגדרות. והנגינה של האשף הצרפתי היתה פנומנלית כמו שנגינה של מאסטרים של גיטרת פלמנקו היא פנומנלית.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ