הזאב שהציל את מארק לאנגן

הקול של מארק לאנגן היה חצי עמוק־חצי גרוס/הרוס, השירים צעדו זה אחר זה במגפיים כבדים נטולי שפיץ, והלהקה היתה סבירה פלוס. רק סוף המופע היה שווה את מחיר הכרטיס

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בן שלו
בן שלו

מתברר שלמארק לאנגן יש מקדש מעט ביפו העתיקה מכל המקומות. זה בר זערורי ונסתר, שהבעלים שלו הוא ללא ספק חובב רוק מושבע. על אחד השולחנות מונח הספר "1,001 תקליטים שאתה חייב לשמוע לפני שתמות" ואחד הקירות הוא כותל תהילה של גדולי הרוק לדורותיהם, עם כל החשודים הרגילים – מהנדריקס עד קוביין, מהסטונס עד הסטוג'ס. אבל מבט מעמיק בקיר התהילה מגלה שהפרצוף שמופיע הכי הרבה הוא – הייתכן? – מארק לאנגן, וכשהעיניים עוברות להתבונן בטלוויזיה שמעל הבר, נחשו את מי הן רואות שם. נכון, את מארק לאנגן. מוזר ומעניין.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ