"בלר", תתנצלו: זה שאתם מבואסים לא אומר שגם המוזיקה שלכם צריכה לבאס

החדש של "בלר" הוא אלבום חלושס מדכדך, בינוני ומלא באווירת נכאים המדשדשת לה בביטחון לעבר שקיעה של שיכחה

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אבי פיטשון
אבי פיטשון

אני זוכר את זה כאילו זה היה לפני שלושה שבועות, כשניצלתי בציניות ביקורת על האלבום החדש של נואל גלאגר כדי לשפוך חמתי על הבריטפופ. טוב, זה באמת היה לפני שלושה שבועות. והנה נופל לידי החדש של "בלר", "דה מג'יק וויפ", כצאן לטבח.

זהו האלבום הראשון שלהם מאז 2003, ומשתתף בו גם גראהם קוקסון, הגיטריסט המקורי של הלהקה, שעזב אותה קצת אחרי שהתחילו ההקלטות לאלבום הקודם, "טינק טאנק", והיה שותף שם רק לכתיבת שיר אחד. כמו כן, וזה מה שאולי עשוי לעורר ציפיות בקרב מעריצי תור הזהב הבריטפופי הניינטיזי של הלהקה, הם חזרו לעבוד על האלבום החדש עם סטיבן סטריט, שהפיק את "פארקלייף", אחד מאלבומי הדגל של הבריטפופ לצד שני הראשונים של "אואייזיס", "איי שוד קוקו" של "סופרגראס" ו"דיפרנט קלאס" של "פאלפ".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ