ג'וני וייט מ"ארט דיפרטמנט" דחף לסט החדש שלו את כל התותחים הכבדים של האוס והטכנו, אבל התוצאה חלשה

ג'וני וייט מ"ארט דיפרטמנט" סוגר 
הופעות באיביזה בסכומי עתק. אבל בסט החדש שלו, למרות כל התותחים הכבדים של ההאוס והטכנו ולמרות הדרייב, הוא נשמע כמו מאות די־ג'ייז אחרים

דור ציפורי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
דור ציפורי

אחת המסיבות הזכורות לי לטובה בתל אביב בשנים האחרונות היא המסיבה שבה תיקלטו הצמד "ארט דיפרטמנט" ב-2011. היא התקיימה בערך חצי שנה אחרי שהם הוציאו אי־פי בכורה שהציג לעולם את להיט המועדונים הגדול של התקופה, "Without You", ובדיוק בחודש שבו יצא אלבום הבכורה המוערך שלהם בלייבל הלוהט של אותו הרגע, Crosstown Rebels. מבחינת תזמון המסיבה, זו היתה נקודת רתיחה מושלמת של הייפ קונסנזואלי לגבי הרכב חדש והפרשנות הרעננה שהוא נתן להאוס, ובה הצליח לחבר בין מלודי ופופי לפסיכדלי ומחתרתי. גם אניני הטעם הסנוביים ביותר לא עמדו בפני היכולת הבלתי מעורערת של הצמד לכתוב להיטי האוס אינטליגנטיים, שלפני חמש־שש שנים נשמעו הדבר הכי Fresh שיש. המועדון שבו התרחשה המסיבה אירח בדרך כלל מסיבות לקהל הרוסי, מה שהשפיע כנראה על התפאורה המוזרה במקום: הקירות כוסו במראות עגולות ששיקפו אינספור מנורות אולטרה־סגול, ספות עגולות ניקדו את החדר ובר אליפטי ארוך ניצב במרכז המועדון, וכל אלה שיוו למקום מראה של חללית טראשית. השילוב הזה בין המוזיקה העקומה והמוזרה של ארט דיפרטמנט ללוקיישן החד פעמי (מאז לא זכורות לי עוד מסיבות שם) יצר אווירה הזויה ומרגשת שגרמה למסיבה להיחרט בזיכרון של הרבה אנשים.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ