צ'אנס דה ראפר הוא הדבר הגדול הבא בהיפ-הופ

האלבום "Surf" של צ'אנס דה ראפר, 
אחד הצעירים המוכשרים והבולטים כיום, וההרכב שלו "דוני טראמפט והניסוי החברתי", ממשיך את התנופה המתחדשת העכשווית של ההיפ־הופ. כוכב צעיר אחר, שמיר ביילי, מעורר את השאלה למה יציאה מהארון עדיין אינה עניין מובן מאליו אצל מוזיקאים שחורים

עמוס הראל
עמוס הראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עמוס הראל
עמוס הראל

ימים טובים עוברים על ההיפ־הופ, אחרי שנים ארוכות של סטגנציה. הז'אנר החבוט הזה התמיד ושרד בניגוד לרוב התחזיות המוקדמות. גם בשנים הארוכות שבהן הראפ לא הוביל חידושים מרעישים או הצמיח גיבורים גדולים, היו תמיד די הצלחות עסקיות, שערוריות מעוררות עניין, סלבריטאים ופה ושם גם אמנות טובה כדי להותיר אותו כסגנון המוזיקלי השחור היחיד שהפופולריות שלו שרדה לאורך שנים כה רבות. אפילו תור הזהב של הסול היה קצרצר בהשוואה. היפ־הופ מצליח להיות דומיננטי, מסחרית ואמנותית, כבר 30 שנה. קשה להאמין, אבל הרכבים משפיעים כמו "ראן די אם סי" וה"ביסטי בויז", הראפרים ששברו לראשונה את מחסום הצבע ומשכו לז'אנר אוהדים לבנים בהיקף ניכר, הוציאו את האלבומים הראשונים שלהם כבר לפני שלושה עשורים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ