עדי גלברט - המלחין הישראלי הגדול בדורנו

המוזיקה האלקטרונית של גלברט, החי ברלין, מורכבת ומעודנת, מטורפת ומצחיקה, והיא כוללת כלים שהמציא בעצמו. אוהד פישוף הכריזמטי מייצג קצה אחר. שניהם הופיעו ב"החזית", בעונת התרבות ירושלים

אבי פיטשון
אבי פיטשון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אבי פיטשון
אבי פיטשון

אם אירועי המוזיקה המאוגדים תחת הכותרת "החזית", במסגרת עונת התרבות בירושלים, אכן מחויבים לרעיון של אלטרנטיבה ירושלמית, הרי שני המופעים של אמש כמעט הפוכים ביחס שלהם לרעיון. אוהד פישוף, מיותר לציין, הוא מאבני היסוד של הגישה הירושלמית למוזיקה ולסאונד: גישה שיש בה שילוב של תחושת מצור ועיקשות חילונית ליצירה מקורית וניסיונית. עדי גלברט הוציא את אלבום הבכורה שלו בלייבל הירושלמי "פאקט" ב–2001 וכבר אז התבלטה האלקטרוניקה המשחקית, המלודית־אך־מורכבת של אותו אלבום בנוף היצירה האלקטרוני חמור הסבר ברובו של הלייבל.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ