רוק

אז מה אם "איירון מיידן", "מוטורהד" ו"סלייר" לא משחזרים שיאים? הם עדיין נפילי מטאל

האלבום החדש של "איירון מיידן" הוא הטוב ביותר מאז תור הזהב של הלהקה, אבל לא משתווה לקלאסיקות שלה. לזה של "מוטורהד" יש הילה הרואית אבל אין בו סינרגיה מפחידה כמו פעם. ו"סלייר"? נו טוב. ובכל זאת, שלושה נפילים בבת אחת

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אבי פיטשון
אבי פיטשון

מתברר ש-2015 היא שנה אנרגטית במיוחד באגף מאוד מסוים במטאל; לפני חודשים ספורים סקרתי אלבומים של שתיים מהלהקות המשפיעות ביותר במרוץ ההקצנה של הז'אנר בשנות ה-80, "ונום" ו"נייפלם דת". והנה מצטרפים אליהם שלושה נפילים גדולים יותר, מהחשובים בז'אנר בכל הזמנים: "מוטורהד", "איירון מיידן" ו"סלייר".

למרות שרשמית, גם "מוטורהד" וגם "איירון מיידן" קמו ב-1975, כל אחת מהן משויכת לעידן אחר בתולדות הז'אנר. הסולן־בסיסט איאן "למי" קילמיסטר, יליד 1945, שהקים את "מוטורהד" ונותר החבר הקבוע היחיד בלהקה, היוצר המזוהה עמה כשם נרדף ממש, ואחד האייקונים הגדולים ברוק בכלל, היה מוזיקאי מקליט כבר בשנות ה-60. הבן אדם ראה את "הביטלס" בהופעה במועדון הקייברן המפורסם והיה "רואדי" — איש צוות — של ג'ימי הנדריקס. לתהילה ממשית ראשונה זכה אחרי שהצטרף, ב-1972, להרכב הספייס־רוק "הוקווינד" ושר באותה שנה את הלהיט הגדול ביותר של אותו הרכב, “סילבר מאשין". שלוש שנים אחר כך העיפו אותו מהלהקה אחרי שנעצר על סמים בגבול קנדה. מספרים שהמעצר היה הקש ששבר את גב הגמל מאחר שהבעיה האמיתית היתה הסם החביב על למי, ספיד, וההתנהגות הנלווית לשימוש בו, בניגוד לאסיד ושאר סמים מתוחכמים יותר שהעדיפו חברי הלהקה האחרים. למי לא ביזבז זמן והקים את "בסטארד" שמהר שינו את השם ל"מוטורהד", כינוי סלנג לחובב ספיד ושם השיר האחרון שכתב והקליט עם "הוקווינד" ואחר כך הקליט מחדש עם הלהקה החדשה.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ