הבומבסטיות האורגזמטית של מקהלת הצבא האדום

כל הזיכרונות העמומים של סיפורים מבית אבא חזרו אלי בזמן המופע של מקהלת הצבא האדום בתל אביב. המורשת שלה מכתיבה רמת ביצוע שבהקשר עכשווי לא רק מעוררת התפעלות אלא מהווה הצעה חתרנית ליום־יום

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אבי פיטשון
אבי פיטשון

דברי ימיה של כל חברה עד כה הם דברי הימים של מאבקים מעמדיים! בן חורין ועבד, פטריצי ופלבאי, אדון וצמית, אמן ושולייה... מנצלים ומנוצלים עמדו בניגוד מתמיד זה מול זה, ניהלו מאבק בלתי פוסק... רגע... מה... איפה... למה אני שוכב פה עם הפרצוף בתוך הבריכה של היכל התרבות... אני זוכר משהו... קוזאקים מסתערים עם חרבות... חיילות מצודדות עם חיוך קפוא של בוב מ"טווין פיקס" בועטות לי בראש... חיילים מתנשקים עם נערותיהם... פרטיזנים מפוצצים גשרים... צלבי קרס נרמסים על הרצפה... דן כנר... ירושלים של זהב...משטח רקורטן משובח...זינובייב! תדליק את האורות בבקשה!

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ