בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסטיבל ג'ז תל אביב

אולי זאת הדרך לנגן ג'ז בעידן הפוסט־ז'אנר

הטריו של הסקסופוניסט ג'יי־די אלן, שהופיע בפסטיבל ג'ז תל אביב, נע בתזזיתיות מג'ז אנרגטי חצי־חופשי לאר־אנ'־בי אינסטרומנטלי. בהופעה של הצמד "ראס דשן" היו כיסים של יופי והתרגשות, אבל הרגעים האלה היו מעטים מדי

תגובות
טריו ג'יי די אלן
מוטי מילרוד

"הם לא ניגנו ג'ז חופשי", אמר מישהו ביציאה מההופעה של הסקסופוניסט ג'יי־די אלן והטריו שלו ביום חמישי בפסטיבל ג'ז תל אביב. היתה בקולו בנימה של הפתעה, אולי מפני שההופעה של אלן הוכתרה כמחווה לטיטאן הג'ז החופשי אורנט קולמן, שמת לפני כמה חודשים. ההופעה של אלן נפתחה אמנם בקטע המפורסם ביותר של קולמן, "Lonely woman", אבל ההופעה בכללותה היתה רחוקה מאוד מלהיות מופע הצדעה או מחווה. לא היתה זיקה, אפילו לא זיקה חלקית, בין המוזיקה של אלן לבין המורשת הקולמנית. לא בצליל, לא בסגנון הנגינה, וגם לא...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו