פסטיבל ג'ז תל אביב

אולי זאת הדרך לנגן ג'ז בעידן הפוסט־ז'אנר

הטריו של הסקסופוניסט ג'יי־די אלן, שהופיע בפסטיבל ג'ז תל אביב, נע בתזזיתיות מג'ז אנרגטי חצי־חופשי לאר־אנ'־בי אינסטרומנטלי. בהופעה של הצמד "ראס דשן" היו כיסים של יופי והתרגשות, אבל הרגעים האלה היו מעטים מדי

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בן שלו
בן שלו

"הם לא ניגנו ג'ז חופשי", אמר מישהו ביציאה מההופעה של הסקסופוניסט ג'יי־די אלן והטריו שלו ביום חמישי בפסטיבל ג'ז תל אביב. היתה בקולו בנימה של הפתעה, אולי מפני שההופעה של אלן הוכתרה כמחווה לטיטאן הג'ז החופשי אורנט קולמן, שמת לפני כמה חודשים. ההופעה של אלן נפתחה אמנם בקטע המפורסם ביותר של קולמן,

"Lonely woman", אבל ההופעה בכללותה היתה רחוקה מאוד מלהיות מופע הצדעה או מחווה. לא היתה זיקה, אפילו לא זיקה חלקית, בין המוזיקה של אלן לבין המורשת הקולמנית. לא בצליל, לא בסגנון הנגינה, וגם לא ברפרטואר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ