עמוס הראל
עמוס הראל

לכל אלבום חדש של הראפר הקנדי דרייק מצפה הצלחה מסחרית מובטחת. גם הדיסק החדש שלו, Views, אינו יוצא מכלל זה. דרייק הוא מהיחידים שפיצחו את כללי המשחק הנוכחיים, שבהם הרווח הישיר ממכירת אלבומים אמנם הצטמק למינימום, אבל אמן שהופך עצמו למותג ידוע מספיק לא צריך לדאוג, משום שיש עדיין די ערוצים חלופיים (חסויות, הופעות חיות, השמעות) שביכולתם לפרנס אותו היטב. Views, אלבום האולפן הרשמי הרביעי של דרייק, אינו חורג באופן קיצוני מהנוסחה ששירתה אותו היטב בשבע השנים האחרונות והפכה אותו לאחד הראפרים המדוברים והמצליחים בעולם. גם כאן הוא נע בלי קושי בין ראפ לשירת אר־אנ'־בי (תוך שימוש מופרז בתוכנת אוטו־טיון) ומגלה מיומנות בשניהם. וגם כאן המפיק הקבוע שלו, "40" שמו, תופר לו צליל אפקטיבי, שנשמע מסחרי ומעודכן, בלי לגלוש למחוזות שעלולים להיראות לחלקים מן הקהל הרחב שלו כניסיוניים או אזוטריים מדי. שלא במפתיע, רוב מבקרי המוזיקה בכלי התקשורת המרכזיים עפים על המוצר. הדיסק החדש מתקבל בביקורות חיוביות, גם אם אינו מביא עמו שום תחושה של גילוי או הרפתקנות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ