רוק

החדש של ה"פיקסיז" הוא אלבום מציל חיים

ובכן, ה"פיקסיז" עשו זאת שוב. האלבום החדש שלהם, "נושא ראש", פחות טוב מקודמו "אינדי סינדי", אבל מדובר בהבדל שבין מושלם למצוין

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אבי פיטשון
אבי פיטשון

כמעט שנתיים חלפו מאז "אינדי סינדי", אלבום הקאמבק המדהים של ה"פיקסיז", שהיה הראשון שלהם אחרי הפסקה של 23 שנה. הסאונד של "נושא ראש" שונה מזה של קודמו, יותר רוקי ודחוס, אפשר לייחס זאת לחילופי המפיקים (טום דלגטי שהחליף את גיל נורטון אחרי ארבעה אלבומים), אבל בסופו של דבר לכל אלבום של "פיקסיז" סאונד ייחודי שעם זאת לא מאבד את עמוד השדרה המזוהה מיד, בעיקר של הגיטרות. זהו אלבום ראשון שבו פז לנצ'נטין, הבסיסטית שהיתה צריכה להיכנס לנעליה של קים דיל, משימה בלתי אפשרית, משתתפת כחברה רשמית מלאה וקבועה. ואם עד עכשיו אפשר היה לומר שהיא לא תחליף לדיל מצד אחד אבל גם לא הורסת הכל מצד שני, הפעם היא ממש תורמת כשהיא מובילה בשירה את הקלאסיקה המיידית "אול איי תינק אבאוט נאו". מה שמשותף לשני האלבומים שהלהקה הוציאה מאז שבה לפעילות זה שהסגנון והסאונד שלה התייצב והתקבע באזור שבין שני האלבומים שיצאו לפני הפירוק, "בוסה נובה" מ-1990 ו"טרומפ לה מונד" מ-1991. "פיקסיז" יצקו את הטירוף של שני הראשונים – "סרפר רוזה" ו"דוליטל" – לתבנית יותר סולידית וקומוניקטיבית, ויצאו ללא פגע.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ