"גריזלי בר": היה שווה לחכות חמש שנים לאלבום הזה

האלבום החדש של "גריזלי בר" מכיל עוד מהסאונד המוכר והאהוב של הלהקה. אחרי חמש שנים של ציפיות, האם מוסרי לדרוש יצירה חדשנית ולא רק יפהפייה?

עדי טרודלר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים6
עדי טרודלר

בשבועות האחרונים נרשמה התרגשות גדולה סביב חזרתן של להקות שהיו גדולות בעשור הקודם, בהן "אל־סי־די סאונדסיסטם", "גריזלי בר", "נשיונל", "דה וור און דראגס", "פליט פוקסז" ו"ספון", שהוציאו אלבומים מעניינים או יוציאו אלבומים מסקרנים בשבועות הקרובים.

נדמה כי יש איזו תחושת געגוע ללהקות ששלטו בעולם האינדי עד לפני חמש־שש שנים, קודם שהוחלפו בכל מיני להקות צעירות שעושות כל מיני דברים שונים, חדשים ומעניינים. ייתכן שהצורך לשמוע חומרים חדשים של להקות שאהבנו לפני עשר שנים מגיע כתגובה ל–2016 — שנה שהיתה קשה לא רק בגלל המוזיקאים הרבים שמתו במהלכה, אלא גם בשל התמורות הפוליטיות שחלו בה, שהולידו פחד מעתיד לא צפוי. חששות קולקטיביים כאלה נוטים לזרוק אותנו אחורה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ