עברי

לדוברי השפה: להקת "לא" שוב הפעילה את התרכובת הכל כך מיוחדת שלה

השפה המוזיקלית הייחודית של "לא" עוררה חשש שבאלבומה השני היא לא תצליח לחדש. זו היתה אזעקת שווא

בן שלו
בן שלו
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בן שלו
בן שלו

לפני כל דבר אחר, אלבום צריך פתיחה טובה וסיום טוב. קחו למשל את הראשון של הביטלס. שיר פותח: "I saw her standing there". בום. שיר סוגר: "Twist and shout". בום. מיד היה ברור שלבחורים האלה יש עתיד.

או שתקשיבו ל"דווקא", האלבום החדש והנהדר של להקת "לא". הוא נפתח בקטע אינסטרומנטלי קצר, שבו הכלי הפעמוני קלימבה מנגן משפט קבוע של שלושה צלילים בלבד וסקציית מיתרים חוצה את המשפט הזה שוב ושוב, בכל פעם בנקודה שונה, כמו אקראית. הכל צפוי (קלימבה) והרשות נתונה (מיתרים). קופצים לקטע האחרון, "נסתפק בפחות". שיר טוב מאוד, עם סיום מרהיב. חברי "לא", מחוזקים בנגנים אורחים, מתחילים לנגן פראזה מפותלת, פרוגרסיבית־אוריינטלית, שכבר הופיעה באמצע השיר, אבל הפעם היא לא מנוגנת במלואה אלא נחתכת בפתאומיות על ידי מצילה סופנית. קאט! איזה יופי. אז יש לנו פתיחה מצוינת וסיום מצוין. מה חסר? האמצע. גם הוא סבבה, בלשון המעטה.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ