דיקלה משכנעת, עדן בן זקן ממש לא

המקצב הנמרץ שולט בשיר המהנה של דיקלה, עדן בן זקן מנסה לחקות את איימי ויינהאוס ומוטי טקה משמים ונדוש

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בן שלו
בן שלו

דיקלה — "אתי". שני מקצבים נמרצים מוליכים את הסינגל החדש והטוב של דיקלה. המקצב הראשון לא בוקע מהשיר עצמו, אלא מעצם העובדה שדיקלה מוציאה את הסינגל הראשון מתוך אלבומה המתקרב בסך הכל שנה וחצי אחרי שיצא אלבומה הקודם. זה קצב הרבה יתר מהיר ונחוש מזה שאיפיין אותה עד לפרק הנוכחי בקריירה שלה, זה שהתחיל ב–2014 עם "ואם פרידה". המקצב הנמרץ השני הוא זה שפועם בשיר עצמו, ובעיקר בבתים שלו. זה מפתיע מפני שדיקלה שרה על הריקנות של אשה שבורת לב (וגם על הנחמה שהיא שואבת ממישהי שמשמשת לה משענת). אילו המקצב הנמרץ היה שולט לאורך כל השיר היה בכך טעם לפגם, אבל בפזמון דיקלה ומפיקיה מדוממים את הקצב ופותחים את הדלת למלנכוליה. בחירה נבונה ביותר. הכינורות המזרחיים הדשנים שכבר מזוהים עם דיקלה מושלים גם כאן, והסקסופון שיוצא לסולו אינטנסיבי בסוף נשמע דיגיטלי ומהונדס מדי, אבל זה לא מפריע ליהנות מאוד מהשיר כולו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ