פופ |

ככה היו נשמעים הביטלס אם לא היו מתפרקים

סרט תיעודי חדש על "XTC" ודואו שהקימו יוצאי הלהקה הם הזדמנות להכיר ולהזכיר את גוף העבודה המדהים שלה

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי פיטשון
אבי פיטשון

יש משהו מטעה בדרך שבה נתפשת או מוגדרת המוזיקה של להקת "XTC", שקמה בעיירה סווינדון שבאנגליה. לכאורה מדובר בפופ מיינסטרימי טוב ותו לא. מלודי, קליט, נגיש, גם אם מתוחכם. טעות, גבירותי! האלבומים של "אקס טי סי" אמנם תמיד יצאו בחברת תקליטים גדולה, אבל שלושת הראשונים התקיימו על קו התפר התזזיתי־זוויתי שבין פאנק, פוסט־פאנק וניו־ווייב, כולל להיט המצעדים הראשון שלהם, "מייקינג פלאנס פור נייג'ל" מהאלבום השלישי מ-1979. כיוון חדש החל להסתמן באלבום הרביעי, והגיע לשיאים עם האלבום החמישי, "אינגליש סטלמנט" מ-1982, השמיני, "סקיילארקינג" מ-1986, העשירי, "נונסאץ'" מ-1992, והאחד־עשר והלפני אחרון טרם הפירוק, "אפל ונוס" מ-1999.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ