פופ |

דה וויקנד כל כך משעמם שקשה להאמין שמדובר באלבום חדש

בעוד קאלי אוצ'יס מבטיחה אך מפוזרת ולא קוהרנטית, דה וויקנד כל כך ממוקד שהוא חוזר על עצמו ונשמע אותו הדבר

חולית בלאו
חולית בלאו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חולית בלאו
חולית בלאו

כמעט בלתי אפשרי לקטלג את המוזיקה של קאלי אוצ׳יס. בתעשייה שמשועבדת לז׳אנרים, לתתי ז׳אנרים ולסאב־תתי ז׳אנרים, אוצ׳יס מצליחה לרחף בחלל בלי תגיות. זה לא אומר שאלבום הבכורה שלה, "Isolation", נטול השפעות. המוזיקאית מפלרטטת ברכות עם בוסה נובה, ג׳ז אקספרימנטלי בסגנון פליינג לוטוס וקנדריק למאר וקלאסיקות אר אנ׳ בי. רגע אחד היא נשמעת כמו גריימס ובאחר כמו איימי ויינהאוס. הסטייל הוויזואלי שלה היפסטרי ומעודכן, אבל גם מתכתב עם קליפורניה של הסיקסטיז והסבנטיז וכן עם אגדות לטיניות כמו המוזיקאית סלינה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ