רוני דלומי שרה על שחרור האשה, גיא זו-ארץ מאוהב בעצמו

רוני דלומי חתכה לכיוון הפופ האלקטרוני, מוטי טקה הוציא שיר חסר ייחוד וגיא זו-ארץ שר שיר אהבה מלוקק

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בן שלו
בן שלו

רוני דלומי — "12 בלילה". אחרי שני סינגלים מתוך האלבום המתקרב שלה, אפשר כבר לדעת בוודאות שרוני דלומי חתכה בצורה ברורה ועקבית לכיוון הפופ האלקטרוני. זה מה שהיא עשתה בסינגל הקודם, "כל הזמן", וכך נשמע גם הסינגל החדש, "12 בלילה".

הצליל שלו מושתת על סינתסייזרים וביט מפמפם, בלי החבילה השגרתית של גיטרה־בס־פסנתר־תופים, וההרמוניה טוחנת שוב ושוב את אותם ארבעה אקורדים, כנהוג בפופ העכשווי. הכתישה ההרמונית הזאת גורמת לרוב השירים שנוקטים בה להישמע דלים, אבל השיר החדש של דלומי עוקף איכשהו את המלכודת הזאת, בזכות דינמיקה מוזיקלית של שינויים קטנים שמתרחשים כל הזמן, וגם בזכות השירה של דלומי והטקסט הרלוונטי שמדבר על שחרור של אשה מהשפעתו הרעה של גבר שתלטן. זה שיר שברור מתי והיכן הוא מתרחש. "12 בלילה, תל אביב" — כך מתחיל הפזמון. מזכיר משהו? "תל אביב לפני חצות", המלים שפותחות את "דרך השלום". השיר של דלומי לא יהיה להיט בסדר הגודל הזה, אבל יהיה נחמד לשמוע אותו מתנגן הרבה ברדיו. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ