יש עדיין אלבומים שמצדיקים לחלוטין את הפורמט. למשל החדש של אהוד בנאי

"הולך ומתקרב", אלבומו החדש של אהוד בנאי, הוא לא רק אסופה של שירים טובים. הוא גם שלם שבין החלקים שלו מתקיימים קשרים שמעניקים נופך ונפח של יצירה רציפה, סיפור מתמשך

בן שלו
בן שלו
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בן שלו
בן שלו

אחת השאלות שהכי מעסיקות מוזיקאים בתקופה הזאת נוגעת לתוחלת שבעשיית אלבומים. האם יש הצדקה להיאחז בפורמט הנושן? האם יש טעם לטרוח? האם מישהו בכלל מקשיב? ייתכן מאוד שבעוד כמה שנים השאלות האלה יפסיקו להישאל והיד הנאחזת בכוח בצורת האלבום תרפה ממנה באופן סופי, אבל כרגע ההתלבטות עומדת באוויר ונוכחת בכל אולפן, בכל חדר חזרות, כמעט בכל שיחה מאחורי הקלעים. חלק מהמוזיקאים מגיעים למסקנה שבאמת אין טעם. אחרים מחליטים לנסות, אולי בפעם האחרונה, וסימני השאלה שמלווים אותם מחלחלים לתוך העשייה עצמה. אם נישאר בגבולות המיינסטרים הישראלי, לא רק שיוצאים כיום הרבה פחות אלבומים מבעבר, התחושה היא שגם המעטים שיוצאים לא נעשים מתוך שכנוע אמיתי שיש לפורמט האלבום תוחלת.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ