בן שלו
בן שלו

אם לומר את האמת, "יש בי אהבה" תמיד היה מאוס. זה אולי השיר היחיד של אריק איינשטיין שברגע שהוא מתחיל, היד מזנקת אל הרדיו כדי להעביר תחנה. יש בו לטעמי משהו כמעט אנטי־מוזיקלי. מרובע, מגושם, עצי, פלקטי. בלי זרימה, בלי נשימה, בלי פרישת הרגש הנינוחה והרחבה שעמדה בבסיס שירתו של איינשטיין. איכשהו, השיר הזה מזכיר לי קצת את "שבט אחים ואחיות". לכן הדואט החדש של עדן בן זקן ובנימין נתניהו, שאמור היה לעורר משהו שבין גיחוך לסלידה, משחרר — נוסף על התגובות האלה — גם אנחת רווחה מסוימת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ