בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פול אנקה בהופעה: מקצוען אמיתי בגיל 73

היו רגעים של עודף סוכר, ובתחילת ההופעה נדמה היה לרגע שאינסטינקט הפרפורמר החייתי שלו קהה מעט - אבל פול אנקה, בביקורו הרביעי בחמש השנים האחרונות, נתן בהיכל התרבות הופעה מצוינת עם להיטי פופ שלא מזדקנים

4תגובות

פול אנקה עומד לקצור הרבה שבחים בביקורת הזאת, אבל דווקא בגלל שאנקה הוא מגנט של תשומת לב (מגנט ישן אבל עדיין חזק מאוד), מתחשק לחלק את המחמאה הראשונה למוזיקאי אלמוני שישב כמה מטרים מאחוריו. קוראים לו ג'ון קרוס, והוא הסקסופוניסט והמנהל המוזיקלי של התזמורת של אנקה. קרוס, שנראה בערך בן שמונים, מסתובב עם אנקה כבר אי אלו שנים. הוא בא אתו לתל אביב לפני כחמש שנים, בהופעה המעולה בהיכל נוקיה שפתחה את הרומן העכשווי של אנקה עם הקהל הישראלי (זו הפעם הרביעית שהוא מופיע כאן בחמש השנים האלה).

זה בכלל לא מובן מאליו שהפרצוף של קרוס יישמר בזיכרון. אם תראו לי עכשיו את המנהלים המוזיקליים של ניל סדקה, אנגלברט הומפרדינק או קליף ריצ'ארד, טייקוני נוסטלגיה שהופיעו כאן אחרי אנקה, אין סיכוי שאני אזכור אותם. אבל את קרוס קשה לשכוח. גם בגלל הגיל, אבל בעיקר בגלל התרגיל. התחושה אז, לפני חמש שנים, היתה שהערכים שקרוס הביא להופעה (עושר של צליל, דיוק בנגינה, וגם חדוות עשייה שכביכול לא התיישבה עם הגיל שלו) תרמו רבות לכך שהמפגן של אנקה היה כל כך מרשים.

איציק בירן

ולכן, ברגע שקרוס עלה אתמול לבמת היכל התרבות, בטרם נשמע אפילו תו אחד ועוד לפני שאנקה עצמו פרץ אל ההיכל מדלת הכניסה של הקהל (זה השטיק הקבוע שלו, והוא עובד תמיד), היה ברור שההופעה הזאת עומדת להיות מצוינת. וכזאת היא אכן היתה. קשה להאמין שבגזרת הופעות הפופ הנוסטלגיות מז'אנר שוטף מינוס 50 (כלומר, הופעות שמתגעגעות לתחילת שנות ה-60 ואפילו לסוף שנות ה-50) יש פנתר הופעות יותר סוחף מפול אנקה. קשה להאמין גם שבגזרה הזאת מסתובבת להקה יותר טובה מהתזמורת של ג'ון קרוס.

כשאנקה חדר אל האולם בעודו שר את "דיאנה", וטיפס מתוך הקהל אל הבמה, נדמה היה לרגע שאינסטינקט הפרפורמר החייתי שלו קהה מעט. הוא נראה פחות נמרץ ונחוש. אבל לא. האינסטינסקט לא קהה, וחשוב מכך – הקול של אנקה נותר כשהיה: חזק, מלא, מרוכז, קצת מתוק קצת מחוספס, עם בונוס של גמישות קצבית מעוררת התפעלות. בקיצור, הוא היה ונשאר חתיכת זמר.

בהופעות נוסטלגיה, כמו בהופעות נוסטלגיה, היו רגעים של עודף סוכר, שהפריעו מן הסתם בעיקר למי שלא ידע את השירים הישנים בזמן אמת. הפוטנציאל הזה היה קיים תמיד בד־נ־א של אנקה. השירים שלו ניגנו על מיתר רגשי מלאכותי, מה שלא הפריע לטובים שבהם להיות שירי פופ גדולים. כשהוא ירד אתמול אל הקהל וביים אתו אינטימיות לצלילי שיר נהדר כמו "לונלי בוי", זה היה מחזה יפה. כשהוא עשה את אותו דבר בדיוק לצלילי שיר זניח כמו "She's a lady", זה היה קצת מעיק. גם על התמונות מהאלבום המשפחתי (כולל צילומים של כל הנכדים) אפשר היה לוותר, שלא לדבר על שניים־שלושה שירים חדשים שהתביישו ליד הלהיטים הישנים. אבל אלה דברים שאין שום בעיה לספוג בשביל לראות את האיש שכתב את "Crazy love" ו"You are my destiny" בגיל 17 עומד על הבמה ושר אותם נפלא בגיל 73.

איציק בירן

56 השנים האלה עברו כמובן לא רק על אנקה, אלא גם על רבים מהאנשים שבאו לראות אותו. כשהם שמעו את השיר "It's time to cry" כאנשים צעירים, לשורה הפותחת "When somebody leaves you" היתה משמעות אחת ויחידה. כשהם שמעו את השורה הזאת אתמול, בגיל מבוגר, סביר להניח שחלק מהם שמעו בה משמעויות אחרות.

אנקה, שהיה אמור להופיע בארץ בקיץ אבל דחה את הופעותיו בשל מבצע "צוק איתן", שפע מחמאות על חוסנם של ישראל והישראלים, ונענה בתשואות. על הנשיא שלו היו לו פחות דברים טובים לומר. "הוא הבטיח לנו change", אמר, "אבל לאור המצב של הכלכלה שלנו, change זה הכסף היחיד שיישאר לנו". מה שנקרא, געגועי לאייזנהאואר.

אנקה יופיע גם היום (שבת) בהיכל התרבות בתל אביב.

פול אנקה. היכל התרבות בתל אביב, 18.10

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו